הלוואות חוץ בנקאיות – מה אומר החוק?

אמנם הלוואות חוץ בנקאיות נתפשות על ידי לא מעט ישראלים כמשהו מפוקפק, ורבים מציינים בהקשר שלהן את הביטוי “שומר נפשו ירחק”, ואמנם בחלק מהמקרים הלוואה הניתנת על ידי גורם שאינו בנק עלולה לסבך את נוטל ההלוואה בצרות של ממש – אולם ברוב המקרים אשראי חוץ בנקאי ניתן באופן מסודר ומאורגן על ידי חברות רציניות שהמרחק בינן לבין גורמים עברייניים הוא עצום, ולמעשה התחום כולו מוסדר בחוק, וזאת מאז שנת 1993 עת חוקק חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות.

Read More

כיצד נבחר בית השקעות לניהול הפיננסי מקצועי

בית השקעות לניהול פיננסי מקצועי

עם השנים, גילו ישראלים רבים את היתרונות האפשריים הגלומים בהשקעות פיננסיות מכל סוג. יחד עם זאת, גברה גם הידיעה כי תחום זה אינו חף מסיכונים, ומצריך ידע מסוים על מנת להצליח בו. כתוצאה, ברור שבית השקעות מקצועי, המסייע לאדם באופן פרטני בהתאמת תוכנית ההשקעות שלו, יכול להיות ההבדל בין הצלחה לכישלון. כיצד בוחרים את בית ההשקעות האידיאלי?

בחינת המוניטין והניסיון

כצעד ראשון, ראוי להדגיש את הרצון העיקרי שנכנס לתמונה בעת בחירת בתי השקעות: מינוף של כל השקעה, כך שתניב את הסכומים האפשריים הגבוהים ביותר. המציאות מראה כי הסיכויים לכך גדלים כאשר בית ההשקעות מחזיק במוניטין חיובי בתחום. הדברים אמורים, למשל, לגבי הכוח האנושי שמרכיב בתי השקעות: באם הוא מנוסה בתחום, ובאם אנשיו בעלי הכשרה של ממש בתור יועצים, גדלים הסיכויים לקבלת תשואות חיוביות. בית השקעות טוב צריך להציע גם פתרון רב מערכתי עבור אלה שמפקידים בו את גורלו של כספם. מבחינת אנשי המקצוע, אגב, מדובר לא רק על יועצי השקעות, כי אם על מנהלי תיקי לקוחות, אנליסטים וכן הלאה.

מומלץ לראות כמה שנים פועל בית ההשקעות בתחום, מהם תחומי הפעילות שלו ולאיזה מוניטין הוא זוכה – הן בקרב לקוחותיו, והן בקרב גורמים פיננסיים שונים. ואגב, פעמים רבות יוכל בית ההשקעות עצמו להעיד על הרווחים העצומים שהוא מאפשר ללקוחותיו. אין לזלזל במידה זה, שיכול להגדיר רבות את רמתו.

חשיבותו של שירות אישי

כל מי שמתמצא בתחום ההשקעות, יודע שאין תיק השקעות אחד אשר דומה לחברו. מבחינה מעשית, הדבר מאפשר ללמוד על חשיבותו של ייעוץ ושירות אישי, הניתן עבור האדם או הגוף המשקיע. על מנת שבית ההשקעות יוכל לרצות את הלקוחות שלו, הוא נדרש להיות זמין עבורם בכל רגע נתון: ואכן, לא מעט בתי השקעות מציעים כיום שירות ייעוץ והכוונה, באופן אישי, לכל אורך היום.

שקיפות היא היבט חשוב אחר, שמשלים, במידה רבה, את התמונה. רצונם של משקיעים רבים הוא לדעת, בכל רגע נתון, מה מצבו של תיק ההשקעות שלהם. באמצעות מאגרי מידע הזמינים עבורם (באינטרנט, למשל), או דרך כוח האדם המרכיב את בית ההשקעות, חיוני שהמידע הזה יסופק להם בפועל.

התנאים הפיננסיים המוצעים בבית ההשקעות

ניהול תיק אישי בבית השקעות מוביל טומן בחובו, מן הסתם, הוצאות כספיות מסוימות עבור ניהול התיק בפועל, עמלות בגין פעולות כמו קניה או מכירה וכן הלאה. הגם שאלה כמעט מתבטלים להם כאשר הרווח המושג באמצעות ההשקעה מרשים בכל קנה מידה, חשוב מאד לתת עליהם את הדעת טרם הבחירה בבית ההשקעות.

בכל המקרים, התשובות לשאלות הללו יימצאו בהסכם, הנחתם עם בית ההשקעות: מומלץ, לכן, לקרוא לעומק את סעיפי ההסכם המתגבש, ולראות כי מבינים את הנקודות המרכזיות שבו. זאת ועוד, חשוב להבין גם את אסטרטגיית ההשקעה המתוכננת על ידי בית ההשקעות, ולראות האם היא מציעה מידה מסוימת של גמישות, והתאמה למצבים שונים.

IRA – חיסכון פרישה באחריותך

חיסכון פרישה בניהול אישי

לאחרונה נשמע המונח IRA יותר ויותר בעולם הפנסיוני, הפיננסי ובאמצעי התקשורת השונים. אבל מה זה בכלל IRA ולמה יש כאלה שטוענים כי הוא עשוי לעשות מהפכה בעולם החיסכון ארוך טווח בישראל.

IRA – Individual Retirement Account

המונח IRA משמעותו קופת חיסכון אישית בה באפשרות העמית/החוסך להיות פעיל במהלך קבלת החלטות ההשקעה בקופה לפי צרכיו ורצונותיו עד ליום הפרישה ואף מעבר לכך. הקופה מאפשרת ניהול עצמאי של קרן השתלמות או קופת גמל בה ניתן לבחור את מדיניות ההשקעות, התמהיל, החלוקה בין האפיקים השונים ואפילו את בחירת נייר הערך הבודד.

IRA מחוץ לישראל

כמו הרבה דברים אחרים, ובטח כשמדובר במכשירים הפיננסים, גם ה- IRA הגיע אלינו מחו”ל- שם הוא קיים כבר שנים רבות. בארה”ב למשל הוא קיים כבר משנת 1974, שם יש מספר מסלולים לקופת גמל בניהול אישי וניתן גם לפזר בין המסלולים השונים. בחלק ממדינות ארה”ב הקופה קיבלה מעמד משפטי מיוחד המאפשר לחוסך בה להיות מוגן מפני נושים עד סכום מסוים. כמו כן ישנם מגבלות שונות על משיכת הלוואה מהקופה. יש לציין שקופת הגמל בניהול אישי נפוצה מאוד גם בקנדה ואירופה.

במה מותר ובמה אסור להשקיע?

ישנם מספר מגבלות על השקעה בקופת הגמל בניהול אישי, וזאת על מנת לשמור על כספי החוסך. להלן פירוט חלקי:

מותר: בישראל- מניות, אגרות חוב, פיקדונות בבנקים, קרנות נאמנות, תעודות סל. כמו כן מותר לרכוש אופציות PUT (מכר) עד שיעור של 5% משווי נכסי החיסכון בקופה.

בחו”ל- ניירות ערך סחירים שהונפקו במדינה בעלת דירוג A- ומעלה. ניתן לרכוש תעודת סל בארץ למשל, גם על מדינות עם דירוג נמוך יותר.

אסור: אסור להשקיע במניות של חברות פרטיות ובכל נייר ערך שאיננו סחיר. כמו כן לא ניתן להשקיע בסטרקצ’רים המוצעים על ידי הבנקים או חברות פיננסיות אחרות. אסור להשקיע בניירות ערך של חברה מסוימת יותר מ- 10% משווי הקופה. כמו-כן, לא ניתן לכתוב אופציות או לרכוש אופציות CALL (רכש).

אז למה כן ?

• קופת הגמל בניהול אישי מאפשרת לחוסך להתאים את אופיו וצרכיו ולקחת החלטות השקעה באופן אקטיבי בקופה.

• ישנה שקיפות גבוהה בכל הקשור לניהול ההשקעות, ניירות הערך שבקופה וביצועי הקופה בתקופות שונות, זאת לצד דינאמיות וגמישות בניהול ההשקעות.

• חיסכון בעמלות בעת רכישת ניירות ערך שונים, כולל מניות ואג”ח.

• חיסכון במס- לחוסך נשמרת הזכות לחיסכון במס.

• במידה והינך מעוניין בקופת גמל הניהול אישי אך לא בקיע בשוק ההון, ניתן לבחור בית השקעות שמאפשר ניהול IRA שיעשה זאת במקומך. במקרה כזה, ניתן יצור קשר ישיר עם האדם שמנהל את הכסף שלך.

למה לא ?

• כמובן, שהקופה אינה מתאימה למי שלא מעוניין להיות מעורב בניהול כספי הפרישה שלו וסומך על אחרים שיעשו זאת במקומו.

• שיטה זו גם לא מתאימה למי שכן רוצה להיות מעורב, אך אין לו את הזמן או הידע והמשאבים הדרושים לניהול קופה זו כמו גם החוזק הפסיכולוגי.

• למרות שיש מספר מגבלות על השקעה בקופת גמל, מי שחסר ניסיון,פזיז, ועשוי לעשות יותר מידי פעולות בקופה, עלול למחוק את כספי הפרישה שלו, דבר שכולנו נרצה להימנע ממנו.

בשורה התחתונה

עליכם לבדוק לאן אתם יותר מתחברים, לתוכן הכותרת ‘אז למה כן ?’ או דווקא לתוכן של ‘למה לא ?’ במידה ואין לכם את היכולת המקצועית והמנטאלית סביר להניח כי מוצר זה פחות מתאים לכם, אך בכל זאת חשוב לדעת שהוא קיים ואולי בעתיד יתאים לכם יותר.

במידה ואתם מסוגלים לבנות תיק השקעות אחראי ובעל ראיה ארוכת טווח, המוצר יאפשר לכם להגיע לגיל הפנסיה בצורה מכובדת ונוחה יותר.

מעוניין? כך מצטרפים

ניתן ליצור קשר עם בתי ההשקעות השונים על ידי טלפון, מייל או השארת פרטים באתר ונציג בית ההשקעות יחזור אליכם בהקדם. יש לבדוק שבית ההשקעות אכן נותן שירותי IRA. לאחר מכן יש למלא טפסים מסוימים ולכך תקבלו סיוע מנציג החברה אליהם פניתם.

• הנתונים נכונים ליום כתיבת הסקירה ויכולים להשתנות. לכן, אין להסתמך עליהם בלבד ויש לעיין בהברה המשפטית המצויה באתר.

ומה לגבי דירוג האשראי?

רבות נאמר ונכתב על המחאה החברתית, השלכותיה, ודרכי הפעולה שיש לנקוט על מנת לא לעורר את השד שמבעיר אותה. במהלך חצי השנה האחרונה, מתגברות הטענות כלפיי קברניטי המשק הישראלי בדבר פריצת מסגרת התקציב, טיפול ביוקר המחיה הגובר והגדלה ככל האפשר של תחומי החברה והרווחה מצד המדינה, שיביאו להגברת היכולת לרכישת דיור וגביע גבינה.
ראוי לומר שיש לאותם שמבקשים ומאמינים בכך “על מה שיסמוכו”. מפני שאם נבחן את התהליכים מבחינה אינטואיטיבית, הרי שבהנחות מסוימות ובהתעלם מהמצב הסטטוטורי, גיאופוליטי, סולידרי-חברתי ומעמדי הקיים במדינה, ניתן לבודד את הזיקה העסקית כלכלית ולהתייחס למערכת היחסים בין מדינה לאזרחיה כאל מערכת יחסים בין מנהל השקעות ללקוחותיו.

האזרחים מחויבים להשקיע חלק ממשאביהם הן בכסף והן בזמן בנכס שנקרא “המדינה” שכן גיוס לצה”ל או תשלום מיסים הינם חלק אינטגראלי מחיינו במדינה האהובה, (טוב לפחות של רובנו – אני מקווה!) ובעבור זאת הם מצפים לקבל חזרה תשואות עתידיות אשר מגולמות בדמות תשתיות, חינוך, רווחה, סובסידיות שונות ועוד. אולם כשמגיע הרגע בו הציבור חש שהתשואות כבר אינן אטרקטיביות כל כך, הוא מתחיל להלין ולבקש ממנהל ההשקעות שלו שישנה את סדרי עדיפויותיו וישיג תשואות גבוהות יותר עבורו. באם ננתח זאת בעומק פסיכולוגי, ניווכח שפחות קשה לציבור המצב דה פאקטו, קרי קושי בקניית דירה וגביע גבינה, הרי בכל זאת רובנו כן משיגים את הצרכים שלנו, אנו מחייכים, מסופקים, מאושרים אוכלים טוב, ישנים ואוהבים. אם כן, דעתי היא שקשה יותר לציבור להבין את עצם התופעה הזו, הכיצד אנשים עובדים בעלי מקצועות מן השורה הראשונה- מתקשים להשיג ולו את הצרכים המינימאליים ביותר. הרי כולנו חונכנו על בסיס הנוסחא המבטיחה שהיא: תלמד – תצטיין – תרכוש מקצוע טוב – תרוויח הרבה כסף- תשבע כל טוב ונחת. ולפתע הנוסחא לא עובדת בצורה המושלמת ביותר…

סיבות רבות רלוונטיות להסבר מדוע הנוסחא כבר לא עובדת בצורה חלקה, (ומי שירצה לקבל הסבר מקיף יותר מוזמן להתקשר ל-0526259199) ובכל זאת, בשלב זה ארצה להתרכז בסיבה אחת חשובה מאוד, שיש בה משום קשר ישיר למדיניות הכלכלית המותווית ולמנהיגיה, הלא היא דירוג האשראי.
דירוג האשראי למעשה, הוא ציון קרדינאלי כלשהו שניתן לחברות ולמדינות. לכאורה, דבר פשוט לחלוטין, בסך הכול מדד שמדרג בפועל את יכולת פירעון הלוואותיהן של מדינות וחברות. אך הנקודה החשובה היא ההשלכות וההשפעות שיש לדירוג אשראי כזה בכלל ולעצם שינוי הדירוג מצד חברות הדירוג השונות בפרט.
שלוש החברות המשפיעות ביותר בתחום דירוג האשראי הן: פיץ’, מודיס וסטנדרד אנד פורס.

את הסיבה לשאלה מדוע הדירוג שהן מקנות הוא כל כך חשוב עד כדי שהפכו להיות קובעי המדיניות הכלכלית – חברתית בעקיפין לצד ממשלות, אנסה להסביר בשלב הבא.
ככלל, חברות דירוג האשראי מדרגות את המדינות השונות על בסיס ניתוחים כלכליים, ההון העצמי, רמת ההתחייבויות, גובה החוב, מגמת הצמיחה, ההכנסות הצפויות, היציבות הפיסקאלית ועוד מספר רב של בדיקות אשר יש בהן משום הצבעה על רמת החוסן הכלכלי של מדינה באשר היא. בעקיפין, ניתן להסיק שמדינה אשר שרויה בחוסר ודאות גיאופוליטי, על אף משמעת פיסקאלית גבוהה – עשויה למצוא עצמה מדורגת נמוך יותר מאחותה התאומה מבחינה כלכלית, וזאת מתוקף ההשפעות הכלכליות השליליות העלולות לנבוע מהידרדרות במצב גיאופוליטי זה. באופן דומה, מדינה אשר רעידות אדמה פוקדות אותה בתכיפות גבוהה, עלולה לאבד דירוג מהר יותר ממדינה שסיכון זה אינו מצוי בה – שוב, מההפסד הכלכלי שיש להשפעה כזו.

כמשתמע, כל אירוע מתמשך שעלול להשפיע על היציבות הכלכלית של מדינה מסוימת, בין בעקיפין, בין במישרין יביא לתגובה מצד חברות דירוג האשראי.
לאותה הפעולה יש השפעות כלכליות כספיות ישירות, משום שעצם הורדת דירוג האשראי למדינה מסוימת, כמוהו כאיתות למשקיעים שרמת הסיכון של המדינה עלתה, ומכאן, באם משקיעים ירצו להלוות כספים למדינה (מכירת אגרות חוב מצד המדינה), אזי, הם ידרשו פיצוי גבוה יותר, קרי, ריבית גבוהה יותר.
גובה הריבית משפיע מאוד על רמת החיים של אזרחי אותה מדינה, משום שהוא משולם כאחוז מהתמ”ג. לצורך העניין, תשלומי הריבית בשנת 2011 היו כ-4.5% מסך התוצר, 37 מיליארד ₪ (37,000,000,000 ₪). בכדי להבין את המימדים של סכום זה ביחס לתועלת שניתן להפיק ממנו, נביט על הדו”ח השמן של הועדה לשינוי חברתי כלכלי (דו”ח ועדת טרכטנברג), שבכדי ליישם את כולו נדרש סכום של כ-12 מיליארד ₪ בשנה למשך 5 שנים בסך הכל.
ניתן אף להביט אל שכנינו היוונים מעבר לים התיכון ולהיווכח שדירוג אשראי נמוך המושפע באופן מאוד מובהק מרמת החוב הלאומי עלול להביא למיני-אנדרלמוסיה, שכן מעבר להתנהלות הפיסקאלית הכושלת של יוון, היא בעלת חוב עצום למשקיעים פנימיים וחיצוניים, וספק אם בכלל תצליח לעמוד בהחזר שלו.
במקביל, כשמסתכלים על לווה כספים גדול במשק (טייקון) אשר לא מצליח להחזיר באופן מלא את החוב שהוא גייס ממשקיעים ונזקק ל”תספורת”, ספק אם בעתיד הקרוב הוא יצליח לגייס שוב כספים, וזו בדיוק תמורה של דירוג אשראי.

יתרה מכך, מתן ריבית גבוהה יותר מצד המדינה – משפיע בצורה ישירה על גובה הריבית במשק שיקבלו המשקיעים בסקטור העסקי מהמלווים השונים. לפי הנוסחה הבסיסית במימון בבדיקת ערך נוכחי, ידוע שריבית גבוהה יותר מקטינה את כדאיות ההשקעה בפרויקטים, מה שמביא להקטנה בהשקעות, האטה בצמיחה ואבטלה גבוהה יותר.
בראייה משקית, יש ערך ומעמד חשוב מאוד לסקטור העסקי אשר מהווה את הקטר המוביל בדרך לצמיחה מוגברת, מכיוון שרוב ההשקעות מבוצעות על ידו, וככל שאלו יוגברו – יגדל הצורך בעובדים חדשים, מה שיקטין את האבטלה ורמת החיים תעלה, שכן התמ”ג לנפש גדל, בזכות אותן השקעות. בנוסף לכך צמיחה מעין זו, תשפר את שיעור החיסכון הלאומי ביחס לתוצר ותהווה מקור למימון ההשקעות.

מעבר להשפעת דירוג האשראי על שיקולי הסקטור העסקי מתוך אותה מדינה, כאשר אותו דירוג במגמת עלייה, מקור נוסף למימון הצריכה או ההשקעות יגיע מצד המשקיעים הזרים, שכן אלה רואים פוטנציאל באותו נכס הקרוי “מדינה”, ומוכנים להזרים אליה כספים במסגרת האמון בה.

בעולם בו חברות דירוג האשראי אינן מהססות לגזור את דינן של חברות ומדינות, בעולם בו כל סוג של מידע נגיש כל כך ולו למשקיע הקטן ביותר ובעולם בו שווקי ההון התנודתיים משוכללים מאוד, ומשפיעים ישירות על המצב הפיננסי ועל נכסי הציבור, יש למדינות גורם נוסף במשוואה הכלכלית המורכבת – מסובכת להתחשב בו, בזמן התוויית המדיניות הכלכלית בה הן נוקטות. דירוג אשראי הוא גורם אכזרי בעל משקל לא מבוטל באותה משוואה, שלעתים קשה מאוד לבטל את השפעתו אף בטווח של שנים מספר.
גילוי נאות- דעותיי והשקפותיי הכלכליות – חברתיות – מדיניות, הינן מוטות שוק חופשי ובלבד שמכילות את האיזונים של יעילות, הוגנות ורווחה חברתית.

מאת: עומרי שבי, B.A. בכלכלה ומימון

מקורות המידע למשקיע בשוק ההון

מקורות מידע למשקיע

החלטתם שאתם רוצים להעמיק את הידע שלכם בשוק ההון, לקבל החלטות מבוססות יותר על נייר הערך אותו אתם רוצים לרכוש, ללמוד להתחיל להשקיע או לקבל חוות דעת נוספת?
בשביל כל אלה תצטרכו להשתמש במקורות מידע ובסיסי נתונים על שוק ההון והבורסות השונות. מקורות המידע למשקיע בשוק ההון הינם רבים ומגוונים ובסופו של דבר כל אחד נשאר עם כמה בודדים שהכי מתאימים לניתוח שהוא עושה אך על מנת לחסוך זמן ולדעת איפה הכי מתאים לכם לחפש תצטרכו להכיר כמה שיותר מקורות מידע זמינים למשקיע בשוק ההון. במאמר זה נסקור מספר מקורות מידע לדוגמא:

עיתונות כלכלית: לפני עידן האינטרנט העיתונות הכלכלית הייתה מקור מידע עיקרי בו היו מוצגים שערי ניירות הערך בסוף כל יום מסחר.

למרות שהיום ישנם אפשרויות לראות את מידע זה און-ליין או באיחור של עד 20 דקות באתרי האינטרנט, העיתונות הכלכלית עדיין שורדת וזאת בזכות ניתוחים ודעות של אנשי מקצוע, סקרים שהם מבצעים ומאמרים מעניינים שלא תמיד מגיעים לרשת. יש מספר עיתונים שמתמקצעים בתחום הכלכלי וכמובן מוספי כלכלה ועסקים בעיתונים רחבים יותר.

רדיו וטלוויזיה: הרדיו והטלוויזיה סובלים מאותה בעיה של העיתונות הכלכלית וגם נהנים מאותו היתרון. נתוני המסחר והחדשות לרוב מגיעים באיחור אך תוכניות הרדיו והטלוויזיה מפצות על כך בעזרת ראיונות עם מומחים ובאירוח אנשי מקצוע. לרוב מקור מידע זה פחות נוח מכיוון שהוא בשעה מסוימת אותה אסור להפסיד אך עשוי לתת רעיונות ונחמד לשמוע או לראות מידי פעם.

אינטרנט: האינטרנט הוא כמובן מקור המידע המהיר והעשיר ביותר בימינו. ניתן למצוא בו מידע ולנתח כל חברה שנסחרת, מטבע, סחורה, נתונים על כלכלות העולם ועוד. רוב המידע מוצג בחינם ורק עם תצטרכו חומר נדיר או עדכני במיוחד תצטרכו לשלם עבורו. כל מה שצריך על מנת להשיג אתרי מידע כלכלי הוא לדעת לחפש באופן נכון במנועי החיפוש השונים ולדעת להבחין בין עיקר לטפל.

ניתוחים של גופים מקצועיים: ניתן להשתמש בניתוחים שבוצעו על ידי גופים גדולים כמו בנקים, חברות ביטוח ובתי השקעות בכדי לקבל דעות נוספות על ההשקעה ומידע נוסף. באתרי החברות או אתרי המידע השונים מתפרסמות עבודות האנליזה של הגופים המקצועיים וניתן למצוא אותם בקלות יחסית. מומלץ לקחת את ההמלצות “בעירבון מוגבל” ולדלות מהם רק את המידע הרלוונטי לנו.

גיליון שערים וספר פקודות: הבורסה מפרסמת בכל יום מסחר את גיליון השערים ומספקת מידע לגבי מדדים וניירות ערך ספציפיים. כמו כן ניתן למצוא נתונים לגבי כל נכס פיננסי אחר באתר הבורסה בו הוא נסחר או באתרים פיננסים שונים המספקים נתוני בורסה.

דוחות כספיים: מידע המופיע בדוחות הכספיים רלוונטי רק לנייר ערך ספציפי של החברה שפרסמה את הדוח כמו מניה, איגרת חוב או כתב אופציה. חברות ציבוריות מחויבות לפרסם דוחות כספיים ארבע פעמים בשנה והם מתייחסים לתוצאות העסקיות של סוף כל רבעון קלנדרי. הדוחות הכספיים הם מאזן, דוח רווח והפסד, דוח על תזרים המזומנים, דוח על שינויים בהון העצמי, דוח הדירקטוריון וסקירת ההנהלה. הדוחות מאפשרים בין היתר ניתוח יחסים פיננסיים.

תשקיפים: התשקיף מפורסם על ידי חברות שרוצות לצאת להנפקה ומציג מידע על החברה ועל מצבה הכספי. בתשקיף מפורט על עסקי החברה, מוצריה, פלח השוק שבה היא פועלת, מבנה ארגוני, תביעות משפטיות, סיכונים, דוחות כספיים ומידע נוסף הרלוונטי למשקיעים. ראוי לציין כי הרשות לניירות ערך בודקת ומאשרת את המידע בתשקיף לפני ההנפקה.

מדדי ניירות ערך: השינוי במדדים מחושב כממוצע משוכלל של שינוי בכל ניירות הערך המרכיבים את המדד. המדדים העיקריים בבורסה מתחלקים למדדי מניות ומדדי אג”ח. מדדי ניירות הערך מאפשרים לנו מבט לגבי סקטור מסוים בו אנו רוצים להתמקד. למשל, לפעמים יותר מעניין אותי מה מדד הנדל”ן עשה או מה הוא עשה ביחס למדד ת”א 100 ופחות מעניין מדד אחר. לפירוט על המדדים המובילים בבורסה בתל אביב לחץ כאן.

המדריך לנגזרים – אופציות (חלק ב’)

המדריך לנגזרים של ד"ר פייננס

בחלק הראשון של המדריך, קיבלנו רקע והבהרה מהי אופציה, הבחנה בין כתב אופציה לאופציית המעו”ף, נתונים כלליים על תנאי המסחר בנגזרים והמחשה כיצד האופציה מרוויחה. בשלב זה נתחיל להיכנס לעומק המנגנון, ועל-כן נדרשת יכולת ריכוז והבנה.
כאמור, תוחלת הרווח באופציה עשויה להיות מאוד גבוהה, אם-כן, מדוע יהיו משקיעים שידירו רגליהם למשמע המילה “אופציה”? מדוע יש כאלו הסולדים לחלוטין מאפיק השקעה זה?
בחלק הנוכחי של המדריך, למרות שזה מוקדם מדי מבחינת הסדר ההגיוני של התוכן, נעסוק בקורלציה הגבוהה הקיימת בין אופציה לסיכון. נעמוד על מרכיב הסיכון והמשמעות שלו בתקווה שנושא חשוב זה יובהר לחלוטין.
בחלק הבא נחזור חזרה למאפייני האופציה, מחירה, ועוד מונחים בסיסיים חשובים לעבודה עם המכשיר הפיננסי המרתק ביותר בבורסה.
ובכן, העובדה שאופציה מסוכנת יותר ממניה לדוגמא, נעוצה בעצם במושג הנקרא “אומגה” (אות גדולה: Ω, אות קטנה:ω ) או לחלופין מרכיב המינוף באופציה ועל כן גם נקרא בשם “מנוף האופציה”. האומגה היא למעשה אות מתוך האותיות בשפה היוונית אך משמעותה רלוונטית משום שהיא אחת מתוך חמשת מדדי הרגישות, שאליהם נגיע בעתיד.
האומגה היא ערך מתמטי המהווה את השינוי באחוזים במחיר האופציה, אשר נגרם משינוי של אחוז אחד במחיר נכס הבסיס (מניה). כלומר אם מחיר של מניה X ישתנה באחוז אחד כלפיי מעלה, מחיר אופציית call (הימור לכיוון עלייה) שכתובה על אותה מניה X יעלה בערך היחסי (אחוזי) של האומגה.
בכדי לדעת מהו הערך של האומגה ניאלץ לעשות חישוב מתמטי פשוט. אך לפני כן, נכיר מושג (אות יוונית) חדש שרלוונטי לחישוב ערך האומגה, והוא השני מבין חמשת מדדי הרגישות.
* משלב זה לאורך כל המדריך, אתחיל להתייחס למדדי הרגישות בלשון נקבה כפי שמקובל מכיוון שאנו עוסקים באותיות.

הדלתא
הערך שלה מהווה למעשה את השינוי הצפוי בערך (מחיר) האופציה כתוצאה משינוי בערך המניה ביחידה אחת. כלומר, מכיוון שציינתי מספר פעמים שכל אופציה מבוססת על נכס בסיס מסוים כגון: מניה, מדד מניות וכולי, ניתן להבין שאם נכס הבסיס נניח יעלה בנקודה אחת, אזי ערך (מחיר) אופציית call על המניה הזאת יעלה בערך הדלתא בש”ח. בניגוד לאומגה ששם השינוי יהיה באחוזים, הרי שבדלתא השינוי הוא שינוי טהור ומתבצע ביחידת המדד של מחיר האופציה, קרי, ב- ₪.
במקרה של אופציית call ערך הדלתא הוא תמיד חיובי ונע בין 0 ל 1. כאשר מחיר המניה עולה ערך אופציית הרכש עולה גם כן.
במקרה של אופציית Put, מקדם מחיר המניה יהיה תמיד שלילי וערכו נע בין 0 ל 1- , הערך השלילי של הדלתא מבטא את העובדה שבעקבות עליית מחיר המניה- ערך האופציה יורד.

הגורמים המשפיעים על הדלתא:
מחיר נכס הבסיס- ככל שמחיר נכס הבסיס עולה גדל ערך הדלתא של האופציות גדל.
זמן לפקיעה- ככל שהזמן לפקיעה ארוך יותר הדלתא גדלה.
סטיית התקן- ככל שתנודתיות נכס הבסיס גדולה יותר הדלתא גדולה יותר.
הריבית – ככל שהריבית גדולה יותר הדלתא גדלה.
*הערה: חלק מהמונחים המופיעים לעיל ואשר יופיעו להלן לא מוכרים עדיין, אך בעתיד הכול יובן ויובהר.

על מנת להמחיש את התנהגות הדלתא אציג גרף אחד המתאים לדלתא השייכת לאופציית call וגרף שני המתאים לדלתא המשקפת אופציית put, בהתאמה.
התנהגות הדלתא של אופציית Call:

דלתא של אופציית call

דלתא של אופציית call

ניתן לראות שהדלתא  עולה עם העלייה במחיר המניה. הרגישות הגבוהה ביותר מתקבלת סביב מחיר המימוש.
התנהגות הדלתא של אופציית Put:

דלתא של אופציית Put

דלתא של אופציית Put

כעת, לאחר שקיבלנו מושג מהי הדלתא, ניתן להשתמש בה בנוסחה לצורך חישוב ערך האומגה:
להזכירכם, האומגה היא למעשה המנוף הגלום באופציה. האומגה מודדת את השינוי ב %, בעוד שהדלתא מודדת שינוי אבסולוטי.
אומגה=   דלתא*{(שינוי ערך האופציה באחוזים (VC/VP) / שינוי מחיר המניה באחוזים (S)}
אומגה  Call=דלתא*(S/VC)
אומגה Put =דלתא*(S/VP)
VC- מחיר אופציית call
VP- מחיר אופציית put
S-   מחיר נכס הבסיס (מניה)
כמובן, דוגמה! אם ידוע לנו ש:
1.מחיר מניה (S)= 80
2.מחיר אופציה (VC)=  2.36
3. דלתא Call= 0.62
מהי האומגה (Ω) של האופציה הנ”ל?

פתרון:  אומגה = Call  0.62*(80/2.36)= 21
כלומר במידה ומחיר המניה יעלה  ב 1%, אזי, מחיר האופציה יעלה ב 21%.

כעת בהשראת הדוגמה לעיל, סבור אני שהצלחתם להבין מדוע וכיצד אפשרי להרוויח המון כסף באופציות, וקיבלתם המחשה קטנה לתשואות המציאותיות מדי יום.
אבל… בדיוק באותה דרך שבה המינוף פועל לצד החיובי ומניב תשואות יפות, כן הוא פועל לכיוון השני ומגדיל את ההפסד בעקבות האומגה שלעיתים נברך אותה ולעיתים נקלל אותה.
אם נמשיך את הדוגמה על אותה מניה:
1. מחיר המניה (S) כאמור = 80
2. מחיר האופציה (VP)= 1.58
3. דלתא Put= 0.42-

פתרון: אומגה Put = -0.42*(80/1.58)= -21.26
כלומר עלייה של מחיר המניה ב 1% תוריד את מחיר האופציה ב 21.26%.
מי שהימר (קנה) על אופציית put ירוויח 21.26%, אך מי שהימר (קנה) אופציית call יפסיד 21.26%.

אם נסכם את הדברים לחלק זה, הכרנו שני מושגים חשובים מאוד לסביבת העבודה בהשקעה בשימוש באופציות- הדלתא והאומגה. אך בעומק הדברים, למדנו שהמרכיב “שבזכותו” משקיעים מצליחים לעשות תשואות פנטסטיות, הוא אף המרכיב “שבאשמתו” משקיעים מפסידים עשרות אחוזים ולעיתים את כל כספם.
לכן, ראוי לו לכל משקיע ראשית, שיהיה מודע לסיכון הכרוך בכל השקעה, ורק לאחר מכן שיביט אל ציר תוחלת התשואה שקורץ ונוצץ מאוד כאשר מדובר באופציות!!

מאת: עומרי שבי, B.A בכלכלה ומימון

מה קורה בכלכלה? ועדכון על שוק ההון

סקירת שוק- הבורסה לאן?
 מנהיג קפיטליסטי– לא לבעלי לב חלש

לאור האירועים בתקופה האחרונה, אעשה סקירה ואנסה לתת דוגמה לסדר העדיפויות שעליו צריכים להחליט מקבלי ההחלטות, ועד כמה זה קשה כאשר ערכים שונים מתנגשים אחד מול השני..                

חשיבות האיזון בקפיטליזם
על מנת להבין את הכוחות הפועלים בשוק צריך להבין את המכאניקה של הכלכלה החופשית:
הקפיטליזם חשוב, טוב ומועיל משום שהוא ממקסם את הצמיחה, ראייה לכך: 10 המדינות שנקטו בגישה קפיטליסטית אינדיבידואליסטית לאורך השנים, אכן נמצאות כיום ברשימת המדינות העשירות בעולם בעלות התל”ג הגבוה ביותר.

אולם, גם כאשר חסידי וממציאי השוק החופשי המציאו גישה זו, ובהתבשלותה במהלך 200 השנים שעברו מאז, הבינו כולם שיש מקום למדינה להתערב בכוחות השוק. מדוע חשובה התערבות זו??
מכיוון שלגישה זו יש חסרונות- עיקרם נוגעים בהגדרת הצדק, המוסר, הסולידריות והערבות לפרטים בחברה שבה אנו חיים.
זה נכון ומוכח (לעיל) שקפיטליזם זוהי הגישה הכלכלית (שיטת משטר יש שיאמרו, “ויש להם על מה שיסמוכו”) המנצחת והשורדת ביותר לאורך השנים ויתרונותיה מביאים לרווחה כלכלית ממוצעת גבוהה לכל האזרחים במשק. אך כאשר המדינה לא מטפלת בחסרונות ובתופעות הלוואי ששיטה זו יוצרת כגון: אבטלה והחרפת הפערים בין המעמדות השונים, ונותנת לכוחות השוק או ל”יד הנעלמה” לטפל בהם, היא בעצם מתרשלת בתפקידה החשוב- לשמור על חוקי המשחק, חוקי הקפיטליזם.
אגב יד נעלמה, פרופסור אריאל רובינשטיין זוכה פרס ישראל בחקר הכלכלה ושאר פרסים נוספים, כותב במאמרו “במצוות השוק” אשר פורסם בעיתון הארץ ב-22.7.03, כי “את כללי המשחק הכלכלי לא קובעת היד הנעלמה, אלא ממשלה בשר ודם, חוקי מס, יחסי עובד מעביד, כללי מסחר, מדיניות סחר חוץ, חוקי הגירה, המחויבות של המדינה בתחומי החינוך והבריאות- כל אלה נתונים לבחירה והבחירה מצויה בחזקתם של כל הפרטים בחברה”.
כשם שלכל משחק יש חוקים, כך גם לשיטה הכלכלית הזו יש חוקים ומי שאמון על אכיפתם היא המדינה.
בחוגי הכלכלה והפילוסופיה, את התמהיל האידיאלי בין התערבות הממשלה בשוק למתן חופש לכוחות השוק החופשי לפעול, נוהגים להמשיל למשחק כדורגל בו השופט לא מורגש, קרי, שופט טוב הוא שופט שנותן למשחק להתנהל לפי החוקים של משחק הכדורגל, אך כאשר יש עבירה על החוקים כגון: עבירה (פאול), או נגיעת יד של שחקן ברחבת השוער שלו, אזי, רצוי שהשופט (המדינה) יתערב בכדי לתקן את העוול ולא לחרוג מחוקי המשחק שנקבעו.
לכן, כמובן שרצוי וטוב לתת לכוחות השוק לפעול מעצמם, משום שהמדינות הנוהגות ומתנהלות לפי שיטה כלכלית זו, מגיעות להצלחה, עושר ורווחה כלכלית גבוהה מאוד ביחס לאלו שלא נוהגות כך. אך כאשר הפגיעה בחלשים, או הפער בין המעמדות מחריף, מן הראוי שהמדינה תעשה ככל יכולתה בכדי למנוע תחושת בגידה, מיאוס, ומופרטות בתודעה הציבורית של העם, ולבסוף התמרדות ואי הסכמה לחוקי המשחק הכלליים.

סוגיית תמלוגי הגז – קפיטליזם חזירי
מכיוון שהקפיטליזם הוא נר לראשנו ונכנס עמוק מדי למולקולות התאים שבראשנו, לעיתים אנו לא מבחינים באבסורדיות השוררת בקבלת ההחלטות החברתיות-מדיניות-כלכליות שאנו מבצעים.
“ועדת ששינסקי” היא דוגמה מצוינת לחוסר הבהירות בסדר העדיפויות בשיח הציבורי ובחברה הישראלית, שכבר מזמן מאופיינת בעוד אחת מתופעות הלוואי של הקפיטליזם, באחד מחסרונותיו המאיימים ביותר על עצם קיום השיטה – הקפיטליזם החזירי.

סיפור קצרצר:
נכס טבעי ציבורי ששייך לכל הציבור ישן ונח לו במימי הים התיכון שנים על גבי שנים. “פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא לא עם ומתחיל לקדוח” (מושאל משירו של שלמה ארצי/להקת הנחל/הגרובטרון). עד כאן התרחיש מצוין- שכן הקודח/ים השקיע/ו מאמץ, כספים, תכנונים, גיאולוגים, ניתוח לוחות טקטוניים, ועוד הרבה דברים לא רלוונטיים למאמר. מן הראוי להודות לו על היוזמה ולהעניק לו את היכולת ליהנות מאחוזים בודדים (מיליארדים) ומפירות השקעתו החשובה.
אולם לאחר שהתגלה הגז, מבצבץ לו במעלה מולקולות התאים של המשקיעים מי אם לא ידידנו הוותיק “הקפיטליזם החזירי”, הרי מיליארדים של שקלים לא מספיקים לאדם אחד לחיות אלפי שנים וכל זאת רק לאחר החזר של 200% מההשקעה בחיפוש ובפיתוח המאגר. המדינה פשוט כורעת ברך בפנים,  אבל לא! להם זה לא מספיק, למה??). כל התנהלותה של ועדת ששינסקי היה מגוחך מתחילתה ועד סופה, לא באופן ההתנהלות אלא בעצם ההתנהלות. מבלי להיכנס, להסדרים, לגודל התשלומים, האחוזים, הפיצויים, ההכנסות והתמלוגים שנקבעו, הרי שעצם הדיון עליהם הוא מגוחך!!!
אם אחליט לחפור יום אחד באחד הרי ירושלים ואמצא את ארון הברית הנכסף אקבל עליו שטר בעלות??? כמובן שלא! זה נכס ששייך לכלל הציבור והכנסותיו אמורות לשרת את כלל הציבור, בחינוך, תרבות, רווחה, וכו’.
וזו רק תחילת הבעיה…
משום שאם החלטת ועדת ששינסקי היא לא לרוחם של בעלי ההון הרי הם לא ישתקו, אלא יפעילו את הסוכנים הסמויים שלהם היושבים להם במסדרונות הכנסת ויטילו את אימתם על ציבור מקבלי ההחלטות, במניפולציות וטיעונים מופרכים, ופתאום מופיעה לה כתבה שקושרת את אחד מראשי משפחות הפשע לדיון… וגם… ואף… ויתרה מכך… ובסוף בסוף- לא לזה התכוונו בכלל ממציאי השיטה הקפיטליסטית! חרגנו, ואנו ממשיכים לחרוג ויוצרים פער ומשקעים, ואולי ביום אחד כל זה יתפוצץ ונפסיד את כל היופי והיתרונות המדהימים שבשיטה הזו… ואם זה נשמע מופרך- אל לנו לשכוח ששיטה זו נהוגה 230 שנים בלבד ורק בחלק קטן ממדינות העולם!! אם כן, מה היה לפני כן?!?

עופר עיני & שטייניץ & ביבי ושות’ בע”מ:
כיום הודיע יו”ר ההסתדרות, מר עופר עיני, כי הוא דורש ששכר המינימום יעלה מ-3850 ל-4300 ₪. כמו-כן הוא דורש להוריד את המחירים הגבוהים ולהחזירם לרמות נורמליות. בעקבות עליית המחירים במשק של הדלק, המים והלחם.
מצוין, לא??
ואפילו יותר מכך, הרי שכולנו בני המעמד הבינוני והעני, מעוניינים בכך שהעשירים ישלמו יותר מיסים ואנו נשלם פחות.. הגיוני לחלוטין ולא משתמע כדרישה גדולה מדי!
האמנם?? ייתכן כי בטווח הארוך גביית מיסים גבוהים מעשירים תפגע בכולנו?
ובכן, קפיטליזם כבר אמרנו, גלובליזציה-זה הזמן לאמר.
אנסה להמחיש תרחיש, קצרצר ופשוט מבלי להיכנס למכאניקה של הדברים, שייתן תמונה על מנגנוני המשק והשפעותיהם.
אם לדוגמה ניקח מיסים גבוהים מבעלי ההון- אזי, מה יהיה האינטרס שלהם לבנות מלון או מפעל המעסיק מאות עובדים בארץ, באם ייאלצו לשלם בישראל מיסים גבוהים? הרי הגלובליזציה מאפשרת להם לעבור למדינה אחרת, לבנות שם את המפעל וליהנות ממסים מופחתים במדינה “האחרת”..
ומה יקרה אז? בארץ יהיו  כמה מאות מובטלים, המדינה תיאלץ לשלם להם דמי אבטלה מבישים שלא מספיקים לצריכה בסיסית נורמאלית במדינה מפותחת, וכולנו נישא בעול המיסים הגבוהים לבעלי ההון שבתחילה מאוד עודדנו..
הסיבה בגינה ראש הממשלה ושר האוצר לכאורה נראים רשעים, מעשירים את העשירים ומענים את העניים, היא הפחד מירידת טובי המוחות ובעלי ההון הישראליים לחו”ל. מדוע להם לרדת? משום שישראל עדיין לא מובילה את רשימת המדינות המפותחות עם התל”ג הגבוה ביותר. שכן ארה”ב עם תל”ג של 45,000$ לנפש, מדינות אירופה עם 37,000$ לנפש, ואילו ישראל מפגרת מאחוריהן עם תל”ג של 28,000$ לנפש. ובשל כך, טובי המוחות ירדו מהארץ בכדי לקבל משכורות גבוהות יותר במדינות הנ”ל.
ומדוע זה מפריע לנו אם הם ירדו? משום שהם הקומץ שמייצרים ידע ונכסים שמניבים הרבה כסף, יוצרים מקומות תעסוקה חדשים, בעלי קשרים מעודדים המביאים משקיעים זרים להשקיע בארץ וכך מגדילים את קופת המדינה, שאנו נהנים ממנה בתקציבים וסובסידיות שונות המקלים על אורח חיינו.
ואם ביבי, שאף הוא ממשפחת יורדים, שחי בארה”ב ויודע עד כמה זה מפתה, רוצה למנוע את תופעת הירידה הזו- הוא צריך למצוא דרך להגדיל את התל”ג לנפש בישראל ואז לא תהיה סיבה לירידה מהארץ- ואז תיפתר הבעיה, לכאורה פשוט לחלוטין!

מפה 1

מפה 1

בכדי להגדיל את התל”ג לנפש צריך לצמוח!!! ובכדי לצמוח צריך לוותר על תצרוכת ולהשקיע את הכספים שעד עכשיו שימשו לתצרוכת, בנכסים שבעתיד יכניסו מזומנים חדשים. כל אדם למעשה עושה זאת במערכת השיקולים הכלכלית הפרטית שלו, לדוגמה: זוג מחליט שהוא מפסיק לקנות 30 סוגים של חטיפים שונים לילדיהם בנוסף לאוכל הבסיסי וכעת מקצה סכום נמוך יותר רק ל- 5 סוגים של חטיפים, ואת הכסף שיחסוך מאי – קניית 25 החטיפים, בתום 10 שנים- ישקיע בקניית דירה שבעתיד תכניס תשלומים נוספים. למעשה ההורים ויתרו על תצרוכת עכשווית, בכדי ליצור להם הכנסה עתידית. לאחר שזרם התשלומים העתידיים יכסה את ההשקעה שלהם, הם יתחילו ליהנות מהכנסה נוספת שלעולם לא הייתה מגיעה אלמלא הויתור בהווה, וכך למעשה הם צמחו והגדילו את התל”ג הפרטי שלהם.
באופן דומה מתמודדים עם סוגיות תצרוכת-השקעה גם מקבלי ההחלטות בדרגים הגבוהים של הממשלה, רק שלהבדיל, הויתור על התצרוכת שם היא לא חטיפים אלא סיוע לנכים עכשווי למשל, לעומת השקעה בבניית נתיב נוסף מהרצלייה לתל אביב וכך צמצום העומס בתנועה בכל יום בבוקר, שיבטיח שהעובדים יגיעו מוקדם יותר לעבודה וייצרו עוד יחידות- כסף חדש שייכנס בעקיפין לקופת המדינה, ומכאן כמובן צמיחה.
כפי שניתן לראות, השיקולים לא פשוטים, כאשר כל החלטה טומנת בחובה חסרונות ויתרונות, גלויים וסמויים, ויוצרת שאלות חשובות ומורכבות, מה עדיף על פני מה?? מה טווח הזמן הדרוש לשם כך??

בהקשר היומי של הדרישה להעלות את שכר המינימום אצטט באופן מלא מאמר שפרסם נחמיה שטרסלר בעיתון הארץ, בתאריך 4.11.2004, בתקווה שהבעייתיות שבדברים תתבהר לעיניי כל.
“קשה להבין, מדוע עמיר פרץ צנוע כל כך. מדוע הוא תובע להעלות את שכר המינימום ל-4,500 שקל בלבד בתוך שלוש שנים? הרי לדבריו, תוספת שכר תגדיל את כוח הקנייה, תעלה את הפריון, תגביר את הצמיחה, “החנויות יתמלאו והכלכלה תתעורר”.

אם כך, מדוע לעצור ב-4,500 עלובים? מדוע לא “לעורר” את הכלכלה בגדול ולדרוש 7,000 שקל? וגם את הכפלת השכר ביתר הרמות, באופן שמי שמשתכר 10,000 שקל ישתכר 20 אלף, וכן הלאה? כך הצמיחה לא סתם תגבר, אלא תמריא כמו טיל, מקומות עבודה ייפתחו בקצב מסחרר – והאבטלה תחוסל. כי אם כבר להיות אלכימאי, אז עד הסוף.

אין זו הפעם הראשונה שפרץ מוכר את אבן החכמים הזאת. הוא מסתמך על זיכרונו הקצר של הציבור, אך כבר בשנת 2000 הוא הציע להעלות את שכר המינימום לאלף דולר לחודש, ושוב ב-2002. הפעם מכוון הקמפיין, המשודר בתדירות גבוהה ברדיו ובטלוויזיה, לקידום מסעו של פרץ לכיבוש מפלגת העבודה, מול יריבו אהוד ברק. הוא יזכה כמובן למחיאות כפיים נלהבות מכל “החברתיים”. הרי מה פופולארי יותר מאשר להבטיח העלאת שכר פלאית, שכולה תועלת, הישגים, צמיחה והורדת האבטלה – בדיוק כמו להפוך עופרת לזהב.

ואולם המציאות אפורה הרבה יותר. במשק הישראלי יש כ-300 מפעלים המשלמים שכר מינימום לחלק נכבד מעובדיהם. מדובר במפעלים מסורתיים בתחומי הטקסטיל, המתכת והעץ. ברגע ששכר המינימום יעלה, מפעלים אלה לא יוכלו עוד להתחרות מול מפעלים דומים במזרח הרחוק – וייאלצו לסגור את שעריהם. אחרים יעבירו חלק מקווי הייצור שלהם לירדן, מצרים, טורקיה, הפיליפינים, תאילנד – כדי לנסות לשרוד – וכבר היו דברים מעולם.

יש לזכור, שאי אפשר להעלות רק את שכר המינימום. אם מעלים בתחתית הסולם, צריך להעלות גם לשאר – אחרת כל המדרג ייהרס – ואז התוצאה תהיה פיטורים ועלייה באבטלה. אבל פרץ לא מתרגש מעלייה באבטלה. כי מי שיקבל את השכר הגבוה יכיר לו טובה; לעומת זאת, כששיעור האבטלה יעלה, הראשון שייצא נגד הממשלה הרשעה ושר האוצר הכושל יהיה – פרץ.

הלוואי שהיה אפשר להעלות שכר וכך ליצור צמיחה. כל פוליטיקאי היה עט על המציאה. הבעיה היא, שהשכר הוא נגזרת של מצב המשק. לא להיפך. כדי להעלות את השכר צריך קודם כל להעלות את הפריון ולהעביר את המשק מענפים מסורתיים לענפים מתקדמים. כדי שזה יקרה צריכים העובדים לזכות לחינוך טוב יותר ולהכשרה מקצועית רחבה יותר – ואלה דורשים השקעה ארוכת טווח, שאינה נגמרת בהבל פה.

עם זאת, ראוי לבדוק את שכר המינימום. עצם קביעתו נובעת מהעיקרון המוסרי, ולפיו לאדם עובד יש זכות לחיות בכבוד. כמו כן העלאתו תתרום להקטנת פערי ההכנסה במשק, ולכך יש חשיבות מבחינת החוסן החברתי. העלאת שכר המינימום תגרום גם לאנשים המקבלים הבטחת הכנסה לצאת לעבוד.

ואולם הואיל והעלאת שכר באמצעות חוק עלולה לגרום לסגירת מפעלים ועסקים – צריך למצוא נקודת האיזון בין שכר שיספיק לחיים הוגנים לבין שכר המגדיל את האבטלה. את ההתאמה העדינה הזאת רצוי לעשות באמצעות משא ומתן בין המעסיקים לעובדים, בין עודד טירה לעמיר פרץ – ולא באמצעות חקיקה, שאינה די גמישה ואינה מתחשבת במצב המשק ובמצבם של מפעלים הנקלעים למשבר. בדבר אחד ראוי לטפל מיד: באי-ביצוע החוק הקיים. מעסיקים רבים אינם משלמים לעובדיהם אפילו את המינימום – ובהם צריך לטפל בכל חומר הדין.”
כמובן את עמיר פרץ נחליף לעופר עיני, יו”ר ההסדרות החדשה, ואת “עודד טירה” נחליף ב”שרגא ברוש” נשיא התאחדות התעשיינים, והרי לפנינו מאמר רלוונטי לדברים שאמר היום יו”ר ההסתדרות, מר עופר עיני.

הפתרון- אחדות, ערבות , הכרת המנגנונים הפועלים
אני מקווה שהצלחתי ולו במעט להציג את הקושי הקיים בקבלת החלטות הרות גורל בהקשר חברתי, כלכלי ומדיני.
ייתכן כמובן להגדיל את שכר המינימום, ואף רצוי מבחינה חברתית, אם הדבר נעשה בסדר ובאופן הנכון. ומומלץ גם לשים גדרים, גבולות, פיקוח וריסון על רצונות בעלי ההון, למען לא יעברו את הקו האדום בדרך ליצירת קפיטליזם חזירי.
מלאכת הקודש שבמציאת האיזון הראוי מופקדת בידיי מנהיגינו, הדבר לא פשוט ואף בנוי ממערכת שיקולים עצומה, שהכרעותיה עלולות לפגוע באופן מסוים בשכבות שונות. תפקידנו לוודא שפגיעה זו היא חלק מתכנית ארוכת טווח וכי היא מוצדקת, ולנסות למזער את הפגיעה לכדי הכרחית מינימאלית.
יתרה מכך, אל לנו לוותר על הסולידריות החברתית, והתודעה הציבורית לבעלות על נכסים השייכים לכולנו, אך תוך הבנה שללא בעלי ההון כולנו ניפגע בעקיפין ובמישרין, בטווח הארוך ובטווח הקצר..
בדיון בשאלת שני הערכים המתנגשים- צמיחה אל מול סולידריות וצמצום פערים, עלינו להיות בכוננות שמא לא נחרוג מחוקי המשחק בהליכתנו כעיוורים אחרי רעיונות שיצאו מגבולות ההיגיון.
אולם, אם נגזים וננשל מעלינו את בעלי ההון- נפגע בעצמנו וברמת החיים הגבוהה בישראל דרך ירידת התל”ג לנפש, עקב ירידתם מהארץ. אך חשוב מכל, אם נעז לשכוח את החשיבות שבערבות ההדדית כלפיי הפרטים החלשים המרכיבים את עם ישראל, אם לא נדאג גם לאחינו השונים וליצירת חברה ישראלית מלוכדת, חזקה, אשר יודעת ליהנות מיתרונות שיטה כלכלית ייחודית המאפשרת לחיות בכבוד וברווחה כלכלית, לאור העקרונות והערכים החברתיים שירשנו מאבותינו, ערכים של צדק, חסד, מצוות כמו תרומות ומעשרות שכל מהותן דאגה לשכבות שיותר קשה להם להתקיים (לווים, כוהנים, עניים וכו’), אזי אין כל עמוד שידרה יציב שעליו יש לחברה הישראלית משענת לצמוח ולהצליח, אין שום ייחודיות שתמנף את המוח היהודי המצליח להיות כמגדלור מאיר על פני אוקיינוס חשוך לשאר אוכלוסיית העולם, ומאידך, חלילה, עתידה לקרוס.
אסיים בשני פסוקים שמורישים לנו הנביאים מיכה והושע, בהתאמה:

1. “הִגִּיד לְךָ אָדָם, מַה-טּוֹב; וּמָה-יְהוָה דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם-עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד,
וְהַצְנֵעַ לֶכֶת, עִם-אֱלֹהֶיךָ”
2. “כִּי חֶסֶד חָפַצְתִּי, וְלֹא-זָבַח; וְדַעַת אֱלֹהִים, מֵעֹלוֹת”
הפירוש המסקנות והלקח מהפסוקים, נתונים למוחו היהודי של כל אחד מאיתנו. בהצלחה!

מאת: עומרי שבי, B.A בכלכלה ומימון

המדריך לנגזרים – אופציות (חלק א’)

המדריך לנגזרים של ד"ר פייננס

1000% בארבעה ימים!!! אופציות- מה הן? למה משמשות? מה הסיכון? כאן תקבלו את המדריך השלם לנגזרים, אופציות וחוזים עתידיים.
הרבה משקיעים שעברו את צעדיהם הראשונים בשוק ההון שבדרך כלל בא לידי ביטוי בקנייה של מניות או אג”ח, מתחילים להרגיש שובע ורוצים להכיר אפיקי השקעה בנכסים פיננסיים אחרים. ברוב המקרים הנכס שבו הם מגלים עניין הוא “אופציות”. המילה השנייה שחוברת למילה אופציות היא המילה סיכון, ויש שיניהן קורלציה חיובית גבוהה.
אך מהן אותן אופציות? איזה אופציות קיימות? מדוע נקראו כך ומה ניתן להפיק מהן?
ההשקעה באופציות דורשת ידע פיננסי יותר רחב מאשר השקעה במניות. ועל כן במדריך זה נכיר את המונחים הבסיסיים המשמשים להשקעה באופציות.
רבים נוטים לבלבל בין אופציית מעו”ף לבין כתב אופציה, וזאת משום שההגדרה הקלאסית למילה אופציה מתייחסת בעצם לכתב אופציה (Warrant), כאמור: נייר ערך המקנה למחזיק בו זכות חד צדדית להמירו לנכס בסיס (בעיקר מניות) של החברה מנפיקת כתב האופציה. ההמרה תיעשה בתקופה מוגדרת (להלן: “תקופת המימוש”), לפי יחס המרה מוסכם מראש ותמורת תוספת סכום כלשהו שנקבע אף הוא מראש (להלן: “תוספת מימוש”). כתב אופציה שלא מומש בתקופה שהוגדרה פוקע מבלי להקנות למחזיק בו תמורה כלשהי.
אך מכיוון שלא באופציות אלו נפשנו חפצה לעסוק אלא באופציות המעו”ף, אעשה את ההבחנה להלן, ולמעט זאת לא נזכיר יותר את הביטוי כתב אופציה.
לכן כפי שמשתמע מהדברים לעיל, קיימים שני סוגי אופציות רלוונטיות:
1. כתבי אופציות.
2. אופציות (options), כשנאמר אופציות בשוק ההון, הכוונה תהיה לאופציות הללו.
הקבוצה הראשונה- אם שמעתם פעם את הביטוי: “בנוסף למשכורת הוא מקבל גם אופציות” אלו הן האופציות הללו, כלומר, זוהי שיטת תגמול לעובדים ומנהלים. סוג נוסף של כתבי אופציות אלו אופציות שמשמשות לשם גיוס הון ומצטרפות לרוב כממתקים (Sweaters) בחבילות הנפקה לשם עידוד המשקיעים לרכוש את ניירות הערך.
הקבוצה השנייה- כאמור, אלו הן אופציות כמו המעו”ף המוכרות לנו למסחר. בסוג אופציה זו המדריך הנוכחי יעסוק. אלו הן האופציות אשר מסוגלות להניב מאות ואלפי אחוזים אפילו תוך יום אחד בלבד, אך הן מקפלות בתוכן מגוון רחב של מושגים שצריך להכיר אותם בכדי להבין כיצד התשואה העצומה הזאת יוצאת אל הפועל, ואף אסטרטגיות מתוחכמות ומנגנוני ניתוח וגידור, שתורמים להגדלת התשואה.
ראשית, נבין את ההיגיון הפשוט שלמעשה כל אופציה נכתבת על נכס בסיס כלשהו, מבלי להלאות בחישובים מתמטיים בשלב זה. העיקרון הפשוט הוא לתפוס את הכיוון שאליו יפנה נכס הבסיס, ובהתאם לרכוש/ למכור את האופציה לכיוון הרווחי, לדוגמה: אם נכס הבסיס שלנו הוא מניה מסוימת אז כשארכוש אופציית “long” או אמכור (אכתוב) אופציית “put” על המניה הזו, בעצם אהמר על כך שכיוון המניה הוא עלייה, ולחלופין אם אנתח מניה ואגיע למסקנה שהיא הולכת לכיוון ירידות, אזי, אקנה אופציית “put” או אמכור (אכתוב) אופציית “long”.
*את משמעות המושגים ניתן למצוא במילון שוק ההון, בשלב זה יותר חשוב להבין את הבסיס המכאני ותנאי העבודה עם אופציות.
קצת היסטוריה ונתונים יבשים חשובים:
זירת המסחר האלקטרוני באופציות היא הפעילה ביותר בבורסה. המסחר באופציות מתבצע באופן רציף במערכת המסחר הממוחשבת “רצף-נגזרים”. שוק הנגזרים, שהוקם באוגוסט 1993, זכה בזמנו לכינוי שוק מעו”ף (מכשירים עתידיים ופיננסיים).
מאז מחשוב המסחר באופציות ובחוזים עתידיים באוקטובר 1999 זינקו מחזורי המסחר באופציות על מדד ת”א-25 פי שלושה ויותר. אופציות אלה מקנות לציבור המשקיעים הגנה מפני תנודות במדד ת”א-25.
בבורסה נסחרות גם אופציות על שער הדולר, וגם אופציות על שער האירו המקנות הגנה מפני תנודות בשערי המטבעות. מוצרים פיננסיים נוספים הקיימים בשוק הינם נגזרים על מדד ת”א-בנקים וחוזים עתידיים על שער הריבית ל- 3 חודשים.
ברצף נגזרים מתקיים שלב מסחר אחד בלבד, רציף ודו-צדדי שכן, אין צורך בשלב הפתיחה והנעילה.
לוח זמנים למסחר:
המסחר מתחיל ב-9:30 ומסתיים ב-16:30.
סוגי פקודות:
פקודות “שער” או   Limit /LMT –  פקודת קניה או פקודת מכירה המוגבלת בשער מקסימאלי או מינימאלי (בהתאמה).
פקודת “מייד והכל” או  FOK/ Fill or Kill- פקודת “שער” לביצוע מלא ומיידי. למעשה, פקודה שאינה מתבצעת במלואה מבוטלת באופן מיידי ואינה נרשמת בספר הפקודות.
פקודת “מייד או בטל” או Immediate or Cancel/IOC – פקודת “שער” לביצוע מיידי או חלקי. למעשה, פקודה או חלק ממנה שלא מבוצע מייד – מבוטלת ואינה נרשמת בספר הפקודות.
מאחר שב”רצף נגזרים” מתקיים רק מסחר רציף, פקודות ATO ו-ATC הקיימות ברצף ניירות ערך אינן רלוונטית לרצף נגזרים ולכן אינן נכללות בו. בנוסף, לא קיימת ברצף נגזרים פקודת “שוק” (MKT) וזאת משום שאינה מתאימה לאופי המסחר בנגזרים.
חישוב השער הקובע
א.השער הקובע בנגזר הוא הממוצע המשוקלל של השערים שנקבעו ב-5 העסקות האחרונות של יום המסחר בהן נסחרו 25 נגזרים לפחות.
ב.אם המחזור ב-5 העסקות האחרונות היה נמוך מ-25 נגזרים, השער הקובע הנו הממוצע המשוקלל של השערים בעסקות האחרונות שבוצעו ושהמחזור בהן היה לפחות 25 נגזרים.
ג.אם המחזור היה נמוך מ-25 נגזרים השער הקובע הנו הממוצע המשוקלל של כל העסקאות.

עד לשלב זה, משקיע שמעוניין להכיר את נושא האופציות מכיר כעת מושגים בסיסיים ונתונים חשובים על החלק התיאורטי בנושא אופציות המעו”ף. בהמשך נתחיל להכיר לעומק את אופן המסחר ומדוע מרכיב הסיכון תופס נתח עצום במסחר באופציות.

מאת: עומרי שבי, B.A בכלכלה ומימון

התכסות מפני ירידות שערים בבורסה

התקופה האחרונה מעלה שוב אתגרים בפני המשקיעים שרוצים מצד אחד להגן על תיק ההשקעות שלהם, ומצד שני לא רוצים ל”צאת מהשוק” כמו שאומרים, שכן כמו שכולנו יודעים, יציאה מהשוק עלולה למנוע מאיתנו ליהנות מהעליות שיבואו, ולחזור לשוק המניות שזה כבר יהיה במחירים גבוהים מידי.
על פני תקופה ארוכה לרוב יניב תיק מניות של משקיע תשואה חיובית (נא להתעלם מיפן של שני העשורים האחרונים..), אך לצערנו קיימות גם תקופות של אי ודאות שבהן סטיית התקן של שוק המניות עולה באופן משמעותי והציבור מתקפל ובורח לנכסים הבטוחים. מצב זה עלול לחול על פני תקופת זמן ממושכת עד ששוק המניות יראה שוב כיוון חיובי.
תקופת הירידות או הדשדוש היא זמן המבחן לסבלנותו ומקצועיותו של המשקיע, שכן הרצון לחתוך הפסדים ולמכור את תיק הנכסים באחד מגלי הירידה עלול לעלות למשקיע בהפסדים ניכרים, ומיותר לציין שהוא גם כנראה לא ייהנה מגל העליות שיבוא לאחר מכן.
אז בואו ניגש ישר לעניין וננסה להציע כיצד ניתן להגן על תיק ההשקעות מבלי למכור את כל התיק.
לפני שנתחיל, יש לציין שההגנה מתייחסת לתיק השקעות מנייתי או לרכיב המנייתי בתיק ההשקעות.
ישנן בשוק ההון הישראלי מספר אפשרויות לגידור ושמירה על ערך התיק מפני ירידות בשערי המניות מבלי למכור את כולן:

אופציות
השיטה הראשונה היא גידור באמצאות אופציות. בשיטה זאת לרוב נשתמש באופציית פוט (put). היתרון של שיטה זו היא פשטות הביצוע והמחיר הזול והאטרקטיבי יחסית, שכן בעזרת מאות שקלים ניתן להגן על תיק של עשרות אלפי שקלים. החיסרון בשיטה זו היא שכיום בשוק ההון הישראלי ניתן לבצע אותה רק על מדד המעו”ף, מכיוון שקיימות אופציות רק על מדד ת”א 25 ועל מדד הבנקים, ובאופציות על מדד הבנקים אין מספיק סחירות והן לא נוחות לפעולה. משקיע שמחזיק במדד ת”א 100 יכול גם כן להשתמש באופציות על ת”א 25 מכיוון שמדד זה מהווה כיום כ- 80% ממדד ת”א 100, ולכן ההגנה תהיה לא רעה בכלל.
קניית אופציית put אחת סביב הכסף תגן על תיק בגודל של מדד המעו”ף בנקודות כפול מאה. כלומר, במידה ומדד המעו”ף יעמוד על 1150, האופציה תגן על 115,000, אך בגלל מאפייני האופציה יחס זה עשוי להשתנות וצריך להיות מנוהל ברמה היומית. במידה ונרצה להגן על תיק המניות רק עד הפקיעה של האופציה נוכל לרכוש אופציית פוט 1150 שתגן עלינו מפני ירידה של המדד מתחת לרמה זו, מבלי שנצטרך לעשות תיאומים או שינויים נוספים. כמובן, שמחיר ההגנה עולה כסף (בדומה לביטוח).

תעודות סל
שיטה נוספת היא באמצעות תעודת סל בחסר- או כמו שהיא מוכרת יותר בציבור, תעודת סל בשורט. חשוב לדעת שיש שני סוגים של תעודות סל בשורט- תעודת סל שורט בנקודות ותעודת סל שורט באחוזים.
אסביר בקצרה שתעודות סל שורט בנקודות הן תעודות הסל הפחות מוכרות למשקיע הפרטי וניתן לזהות אותן בעזרת הקבוע המופיע בסוף השם של תעודת הסל בסוגריים (זאת בהתאם להנחיות). את המינוף (כוח הקנייה) בתעודות אלה ניתן לחשב בצורה פשוטה ביותר: חלוקת נכס הבסיס במחיר התעודה. המינוף בתעודה מסוג זה אינו קבוע והוא משתנה בהתאם למסחר בנכס הבסיס, אך ברגע שהמשקיע קונה תעודה כזו הוא למעשה נכנס לתעודה במינוף מסוים, שעבורו מינוף זה יישאר קבוע.
הזן השני של תעודות הסל נקרא תעודת סל שורט באחוזים. לרוב, תעודות אלה יהיו במינוף של פי 2 או פי 3 יומי ב- %, וכשמה כן היא- מספקת את שינוי המדד ב-% בכיוון ההפוך כפול המינוף. לדוגמא, ביום בו נכס הבסיס ירד ב- 1% תעודת הסל שורט באחוזים פי 3 תעלה 3%. תעודה מסוג שורט באחוזים מתאימה יותר להגנה בטווח הקצר מכיוון שהשינוי באחוזים לאורך זמן עשוי לפגוע במשקיע, זאת גם במידה והימר נכון על הכיוון. הסיבה נעוצה בעובדה שאם נכס הבסיס עומד כעת על 100 והוא התחזק היום ב- 10% וביום למחרת נחלש ב- 10%, נכס הבסיס כעת יהיה 99 ולא 100.

אפשרויות נוספות אך קצת שונות
אפשרות נוספת אחת היא באמצעות מכירה בחסר של מניות באופן ישיר. אסטרטגיה זו לא תגן על משקיע שמפזר את השקעתו במניות רבות או במדדים וגם פה כמו במדד הבנקים הסחירות עדיין נמוכה בבורסה המקומית והפעילות לא נוחה, אך יהיו משקיעים שימצאו אפשרות זו מתאימה.
אפשרות נוספת שנייה, קשורה יותר לרמת האסטרטגיה של פיזור נכון ויעיל, ושילוב נכסים עם קורלציה נמוכה או שלילית לרוב הנכסים הפיננסים. אני כמובן מתכוון לשוק המתכות היקרות ולזהב בפרט (וגם קצת לכסף-סילבר). לאורך השנים הזהב התגלה כבעל מתאם שלילי עם מרבית הנכסים הפיננסים, כולל אג”ח ומניות, ולכן שילוב של הסחורה הזהובה במידה מאוזנת בתיק ההשקעות עשוי להגן עליו בפני תקופות של ירידות מחירים ואינפלציה גבוהה.

רוצים לדעת מה יהיה מזג-האוויר? תשאלו את וול-סטריט

וול-סטריט: תחזית מזג-האוויר המדויקת ביותר שכסף יכול לקנות

וול-סטריט: תחזית מזג-האוויר המדויקת ביותר שכסף יכול לקנות

רוצים לקבל את תחזית מזג האוויר הכי מדויק שכסף יכול לקנות? סימן שאתם צריכים להכיר את אחד החזאים המועסקים על ידי הבנקים הגדולים הפועלים בשוק ההון האמריקאי. את החזאים הללו לא תראו מגישים את תחזית מזג-האוויר בטלוויזיה וגם לא תשמעו אותם עונים מהצד השני של השפופרת כאשר תתקשרו לשירות המטאורולוגי. החזאים הללו מתעסקים עם סוג קהל אחר לגמרי, סוג קהל שעלול להרוויח או להפסיד הרבה מאוד כסף מהתחזיות שהם עושים בכל יום.     
החזאים של וול-סטריט מועסקים על ידי בנקי השקעות גדולים כמו דויטשה בנק, ג’י.פי.מורגן, גולדמן זאקס, ברקלי’ס וקרנות גידור גדולות

Read More