All posts by איש הגשם

לאור האירועים בתקופה האחרונה, אעשה סקירה ואנסה לתת דוגמה לסדר העדיפויות שעליו צריכים להחליט מקבלי ההחלטות, ועד כמה זה קשה כאשר ערכים שונים מתנגשים אחד מול השני..                

חשיבות האיזון בקפיטליזם
על מנת להבין את הכוחות הפועלים בשוק צריך להבין את המכאניקה של הכלכלה החופשית:
הקפיטליזם חשוב, טוב ומועיל משום שהוא ממקסם את הצמיחה, ראייה לכך: 10 המדינות שנקטו בגישה קפיטליסטית אינדיבידואליסטית לאורך השנים, אכן נמצאות כיום ברשימת המדינות העשירות בעולם בעלות התל”ג הגבוה ביותר.

אולם, גם כאשר חסידי וממציאי השוק החופשי המציאו גישה זו, ובהתבשלותה במהלך 200 השנים שעברו מאז, הבינו כולם שיש מקום למדינה להתערב בכוחות השוק. מדוע חשובה התערבות זו??
מכיוון שלגישה זו יש חסרונות- עיקרם נוגעים בהגדרת הצדק, המוסר, הסולידריות והערבות לפרטים בחברה שבה אנו חיים.
זה נכון ומוכח (לעיל) שקפיטליזם זוהי הגישה הכלכלית (שיטת משטר יש שיאמרו, “ויש להם על מה שיסמוכו”) המנצחת והשורדת ביותר לאורך השנים ויתרונותיה מביאים לרווחה כלכלית ממוצעת גבוהה לכל האזרחים במשק. אך כאשר המדינה לא מטפלת בחסרונות ובתופעות הלוואי ששיטה זו יוצרת כגון: אבטלה והחרפת הפערים בין המעמדות השונים, ונותנת לכוחות השוק או ל”יד הנעלמה” לטפל בהם, היא בעצם מתרשלת בתפקידה החשוב- לשמור על חוקי המשחק, חוקי הקפיטליזם.
אגב יד נעלמה, פרופסור אריאל רובינשטיין זוכה פרס ישראל בחקר הכלכלה ושאר פרסים נוספים, כותב במאמרו “במצוות השוק” אשר פורסם בעיתון הארץ ב-22.7.03, כי “את כללי המשחק הכלכלי לא קובעת היד הנעלמה, אלא ממשלה בשר ודם, חוקי מס, יחסי עובד מעביד, כללי מסחר, מדיניות סחר חוץ, חוקי הגירה, המחויבות של המדינה בתחומי החינוך והבריאות- כל אלה נתונים לבחירה והבחירה מצויה בחזקתם של כל הפרטים בחברה”.
כשם שלכל משחק יש חוקים, כך גם לשיטה הכלכלית הזו יש חוקים ומי שאמון על אכיפתם היא המדינה.
בחוגי הכלכלה והפילוסופיה, את התמהיל האידיאלי בין התערבות הממשלה בשוק למתן חופש לכוחות השוק החופשי לפעול, נוהגים להמשיל למשחק כדורגל בו השופט לא מורגש, קרי, שופט טוב הוא שופט שנותן למשחק להתנהל לפי החוקים של משחק הכדורגל, אך כאשר יש עבירה על החוקים כגון: עבירה (פאול), או נגיעת יד של שחקן ברחבת השוער שלו, אזי, רצוי שהשופט (המדינה) יתערב בכדי לתקן את העוול ולא לחרוג מחוקי המשחק שנקבעו.
לכן, כמובן שרצוי וטוב לתת לכוחות השוק לפעול מעצמם, משום שהמדינות הנוהגות ומתנהלות לפי שיטה כלכלית זו, מגיעות להצלחה, עושר ורווחה כלכלית גבוהה מאוד ביחס לאלו שלא נוהגות כך. אך כאשר הפגיעה בחלשים, או הפער בין המעמדות מחריף, מן הראוי שהמדינה תעשה ככל יכולתה בכדי למנוע תחושת בגידה, מיאוס, ומופרטות בתודעה הציבורית של העם, ולבסוף התמרדות ואי הסכמה לחוקי המשחק הכלליים.

סוגיית תמלוגי הגז – קפיטליזם חזירי
מכיוון שהקפיטליזם הוא נר לראשנו ונכנס עמוק מדי למולקולות התאים שבראשנו, לעיתים אנו לא מבחינים באבסורדיות השוררת בקבלת ההחלטות החברתיות-מדיניות-כלכליות שאנו מבצעים.
“ועדת ששינסקי” היא דוגמה מצוינת לחוסר הבהירות בסדר העדיפויות בשיח הציבורי ובחברה הישראלית, שכבר מזמן מאופיינת בעוד אחת מתופעות הלוואי של הקפיטליזם, באחד מחסרונותיו המאיימים ביותר על עצם קיום השיטה – הקפיטליזם החזירי.

סיפור קצרצר:
נכס טבעי ציבורי ששייך לכל הציבור ישן ונח לו במימי הים התיכון שנים על גבי שנים. “פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא לא עם ומתחיל לקדוח” (מושאל משירו של שלמה ארצי/להקת הנחל/הגרובטרון). עד כאן התרחיש מצוין- שכן הקודח/ים השקיע/ו מאמץ, כספים, תכנונים, גיאולוגים, ניתוח לוחות טקטוניים, ועוד הרבה דברים לא רלוונטיים למאמר. מן הראוי להודות לו על היוזמה ולהעניק לו את היכולת ליהנות מאחוזים בודדים (מיליארדים) ומפירות השקעתו החשובה.
אולם לאחר שהתגלה הגז, מבצבץ לו במעלה מולקולות התאים של המשקיעים מי אם לא ידידנו הוותיק “הקפיטליזם החזירי”, הרי מיליארדים של שקלים לא מספיקים לאדם אחד לחיות אלפי שנים וכל זאת רק לאחר החזר של 200% מההשקעה בחיפוש ובפיתוח המאגר. המדינה פשוט כורעת ברך בפנים,  אבל לא! להם זה לא מספיק, למה??). כל התנהלותה של ועדת ששינסקי היה מגוחך מתחילתה ועד סופה, לא באופן ההתנהלות אלא בעצם ההתנהלות. מבלי להיכנס, להסדרים, לגודל התשלומים, האחוזים, הפיצויים, ההכנסות והתמלוגים שנקבעו, הרי שעצם הדיון עליהם הוא מגוחך!!!
אם אחליט לחפור יום אחד באחד הרי ירושלים ואמצא את ארון הברית הנכסף אקבל עליו שטר בעלות??? כמובן שלא! זה נכס ששייך לכלל הציבור והכנסותיו אמורות לשרת את כלל הציבור, בחינוך, תרבות, רווחה, וכו’.
וזו רק תחילת הבעיה…
משום שאם החלטת ועדת ששינסקי היא לא לרוחם של בעלי ההון הרי הם לא ישתקו, אלא יפעילו את הסוכנים הסמויים שלהם היושבים להם במסדרונות הכנסת ויטילו את אימתם על ציבור מקבלי ההחלטות, במניפולציות וטיעונים מופרכים, ופתאום מופיעה לה כתבה שקושרת את אחד מראשי משפחות הפשע לדיון… וגם… ואף… ויתרה מכך… ובסוף בסוף- לא לזה התכוונו בכלל ממציאי השיטה הקפיטליסטית! חרגנו, ואנו ממשיכים לחרוג ויוצרים פער ומשקעים, ואולי ביום אחד כל זה יתפוצץ ונפסיד את כל היופי והיתרונות המדהימים שבשיטה הזו… ואם זה נשמע מופרך- אל לנו לשכוח ששיטה זו נהוגה 230 שנים בלבד ורק בחלק קטן ממדינות העולם!! אם כן, מה היה לפני כן?!?

עופר עיני & שטייניץ & ביבי ושות’ בע”מ:
כיום הודיע יו”ר ההסתדרות, מר עופר עיני, כי הוא דורש ששכר המינימום יעלה מ-3850 ל-4300 ₪. כמו-כן הוא דורש להוריד את המחירים הגבוהים ולהחזירם לרמות נורמליות. בעקבות עליית המחירים במשק של הדלק, המים והלחם.
מצוין, לא??
ואפילו יותר מכך, הרי שכולנו בני המעמד הבינוני והעני, מעוניינים בכך שהעשירים ישלמו יותר מיסים ואנו נשלם פחות.. הגיוני לחלוטין ולא משתמע כדרישה גדולה מדי!
האמנם?? ייתכן כי בטווח הארוך גביית מיסים גבוהים מעשירים תפגע בכולנו?
ובכן, קפיטליזם כבר אמרנו, גלובליזציה-זה הזמן לאמר.
אנסה להמחיש תרחיש, קצרצר ופשוט מבלי להיכנס למכאניקה של הדברים, שייתן תמונה על מנגנוני המשק והשפעותיהם.
אם לדוגמה ניקח מיסים גבוהים מבעלי ההון- אזי, מה יהיה האינטרס שלהם לבנות מלון או מפעל המעסיק מאות עובדים בארץ, באם ייאלצו לשלם בישראל מיסים גבוהים? הרי הגלובליזציה מאפשרת להם לעבור למדינה אחרת, לבנות שם את המפעל וליהנות ממסים מופחתים במדינה “האחרת”..
ומה יקרה אז? בארץ יהיו  כמה מאות מובטלים, המדינה תיאלץ לשלם להם דמי אבטלה מבישים שלא מספיקים לצריכה בסיסית נורמאלית במדינה מפותחת, וכולנו נישא בעול המיסים הגבוהים לבעלי ההון שבתחילה מאוד עודדנו..
הסיבה בגינה ראש הממשלה ושר האוצר לכאורה נראים רשעים, מעשירים את העשירים ומענים את העניים, היא הפחד מירידת טובי המוחות ובעלי ההון הישראליים לחו”ל. מדוע להם לרדת? משום שישראל עדיין לא מובילה את רשימת המדינות המפותחות עם התל”ג הגבוה ביותר. שכן ארה”ב עם תל”ג של 45,000$ לנפש, מדינות אירופה עם 37,000$ לנפש, ואילו ישראל מפגרת מאחוריהן עם תל”ג של 28,000$ לנפש. ובשל כך, טובי המוחות ירדו מהארץ בכדי לקבל משכורות גבוהות יותר במדינות הנ”ל.
ומדוע זה מפריע לנו אם הם ירדו? משום שהם הקומץ שמייצרים ידע ונכסים שמניבים הרבה כסף, יוצרים מקומות תעסוקה חדשים, בעלי קשרים מעודדים המביאים משקיעים זרים להשקיע בארץ וכך מגדילים את קופת המדינה, שאנו נהנים ממנה בתקציבים וסובסידיות שונות המקלים על אורח חיינו.
ואם ביבי, שאף הוא ממשפחת יורדים, שחי בארה”ב ויודע עד כמה זה מפתה, רוצה למנוע את תופעת הירידה הזו- הוא צריך למצוא דרך להגדיל את התל”ג לנפש בישראל ואז לא תהיה סיבה לירידה מהארץ- ואז תיפתר הבעיה, לכאורה פשוט לחלוטין!

מפה 1

בכדי להגדיל את התל”ג לנפש צריך לצמוח!!! ובכדי לצמוח צריך לוותר על תצרוכת ולהשקיע את הכספים שעד עכשיו שימשו לתצרוכת, בנכסים שבעתיד יכניסו מזומנים חדשים. כל אדם למעשה עושה זאת במערכת השיקולים הכלכלית הפרטית שלו, לדוגמה: זוג מחליט שהוא מפסיק לקנות 30 סוגים של חטיפים שונים לילדיהם בנוסף לאוכל הבסיסי וכעת מקצה סכום נמוך יותר רק ל- 5 סוגים של חטיפים, ואת הכסף שיחסוך מאי – קניית 25 החטיפים, בתום 10 שנים- ישקיע בקניית דירה שבעתיד תכניס תשלומים נוספים. למעשה ההורים ויתרו על תצרוכת עכשווית, בכדי ליצור להם הכנסה עתידית. לאחר שזרם התשלומים העתידיים יכסה את ההשקעה שלהם, הם יתחילו ליהנות מהכנסה נוספת שלעולם לא הייתה מגיעה אלמלא הויתור בהווה, וכך למעשה הם צמחו והגדילו את התל”ג הפרטי שלהם.
באופן דומה מתמודדים עם סוגיות תצרוכת-השקעה גם מקבלי ההחלטות בדרגים הגבוהים של הממשלה, רק שלהבדיל, הויתור על התצרוכת שם היא לא חטיפים אלא סיוע לנכים עכשווי למשל, לעומת השקעה בבניית נתיב נוסף מהרצלייה לתל אביב וכך צמצום העומס בתנועה בכל יום בבוקר, שיבטיח שהעובדים יגיעו מוקדם יותר לעבודה וייצרו עוד יחידות- כסף חדש שייכנס בעקיפין לקופת המדינה, ומכאן כמובן צמיחה.
כפי שניתן לראות, השיקולים לא פשוטים, כאשר כל החלטה טומנת בחובה חסרונות ויתרונות, גלויים וסמויים, ויוצרת שאלות חשובות ומורכבות, מה עדיף על פני מה?? מה טווח הזמן הדרוש לשם כך??

בהקשר היומי של הדרישה להעלות את שכר המינימום אצטט באופן מלא מאמר שפרסם נחמיה שטרסלר בעיתון הארץ, בתאריך 4.11.2004, בתקווה שהבעייתיות שבדברים תתבהר לעיניי כל.
“קשה להבין, מדוע עמיר פרץ צנוע כל כך. מדוע הוא תובע להעלות את שכר המינימום ל-4,500 שקל בלבד בתוך שלוש שנים? הרי לדבריו, תוספת שכר תגדיל את כוח הקנייה, תעלה את הפריון, תגביר את הצמיחה, “החנויות יתמלאו והכלכלה תתעורר”.

אם כך, מדוע לעצור ב-4,500 עלובים? מדוע לא “לעורר” את הכלכלה בגדול ולדרוש 7,000 שקל? וגם את הכפלת השכר ביתר הרמות, באופן שמי שמשתכר 10,000 שקל ישתכר 20 אלף, וכן הלאה? כך הצמיחה לא סתם תגבר, אלא תמריא כמו טיל, מקומות עבודה ייפתחו בקצב מסחרר – והאבטלה תחוסל. כי אם כבר להיות אלכימאי, אז עד הסוף.

אין זו הפעם הראשונה שפרץ מוכר את אבן החכמים הזאת. הוא מסתמך על זיכרונו הקצר של הציבור, אך כבר בשנת 2000 הוא הציע להעלות את שכר המינימום לאלף דולר לחודש, ושוב ב-2002. הפעם מכוון הקמפיין, המשודר בתדירות גבוהה ברדיו ובטלוויזיה, לקידום מסעו של פרץ לכיבוש מפלגת העבודה, מול יריבו אהוד ברק. הוא יזכה כמובן למחיאות כפיים נלהבות מכל “החברתיים”. הרי מה פופולארי יותר מאשר להבטיח העלאת שכר פלאית, שכולה תועלת, הישגים, צמיחה והורדת האבטלה – בדיוק כמו להפוך עופרת לזהב.

ואולם המציאות אפורה הרבה יותר. במשק הישראלי יש כ-300 מפעלים המשלמים שכר מינימום לחלק נכבד מעובדיהם. מדובר במפעלים מסורתיים בתחומי הטקסטיל, המתכת והעץ. ברגע ששכר המינימום יעלה, מפעלים אלה לא יוכלו עוד להתחרות מול מפעלים דומים במזרח הרחוק – וייאלצו לסגור את שעריהם. אחרים יעבירו חלק מקווי הייצור שלהם לירדן, מצרים, טורקיה, הפיליפינים, תאילנד – כדי לנסות לשרוד – וכבר היו דברים מעולם.

יש לזכור, שאי אפשר להעלות רק את שכר המינימום. אם מעלים בתחתית הסולם, צריך להעלות גם לשאר – אחרת כל המדרג ייהרס – ואז התוצאה תהיה פיטורים ועלייה באבטלה. אבל פרץ לא מתרגש מעלייה באבטלה. כי מי שיקבל את השכר הגבוה יכיר לו טובה; לעומת זאת, כששיעור האבטלה יעלה, הראשון שייצא נגד הממשלה הרשעה ושר האוצר הכושל יהיה – פרץ.

הלוואי שהיה אפשר להעלות שכר וכך ליצור צמיחה. כל פוליטיקאי היה עט על המציאה. הבעיה היא, שהשכר הוא נגזרת של מצב המשק. לא להיפך. כדי להעלות את השכר צריך קודם כל להעלות את הפריון ולהעביר את המשק מענפים מסורתיים לענפים מתקדמים. כדי שזה יקרה צריכים העובדים לזכות לחינוך טוב יותר ולהכשרה מקצועית רחבה יותר – ואלה דורשים השקעה ארוכת טווח, שאינה נגמרת בהבל פה.

עם זאת, ראוי לבדוק את שכר המינימום. עצם קביעתו נובעת מהעיקרון המוסרי, ולפיו לאדם עובד יש זכות לחיות בכבוד. כמו כן העלאתו תתרום להקטנת פערי ההכנסה במשק, ולכך יש חשיבות מבחינת החוסן החברתי. העלאת שכר המינימום תגרום גם לאנשים המקבלים הבטחת הכנסה לצאת לעבוד.

ואולם הואיל והעלאת שכר באמצעות חוק עלולה לגרום לסגירת מפעלים ועסקים – צריך למצוא נקודת האיזון בין שכר שיספיק לחיים הוגנים לבין שכר המגדיל את האבטלה. את ההתאמה העדינה הזאת רצוי לעשות באמצעות משא ומתן בין המעסיקים לעובדים, בין עודד טירה לעמיר פרץ – ולא באמצעות חקיקה, שאינה די גמישה ואינה מתחשבת במצב המשק ובמצבם של מפעלים הנקלעים למשבר. בדבר אחד ראוי לטפל מיד: באי-ביצוע החוק הקיים. מעסיקים רבים אינם משלמים לעובדיהם אפילו את המינימום – ובהם צריך לטפל בכל חומר הדין.”
כמובן את עמיר פרץ נחליף לעופר עיני, יו”ר ההסדרות החדשה, ואת “עודד טירה” נחליף ב”שרגא ברוש” נשיא התאחדות התעשיינים, והרי לפנינו מאמר רלוונטי לדברים שאמר היום יו”ר ההסתדרות, מר עופר עיני.

הפתרון- אחדות, ערבות , הכרת המנגנונים הפועלים
אני מקווה שהצלחתי ולו במעט להציג את הקושי הקיים בקבלת החלטות הרות גורל בהקשר חברתי, כלכלי ומדיני.
ייתכן כמובן להגדיל את שכר המינימום, ואף רצוי מבחינה חברתית, אם הדבר נעשה בסדר ובאופן הנכון. ומומלץ גם לשים גדרים, גבולות, פיקוח וריסון על רצונות בעלי ההון, למען לא יעברו את הקו האדום בדרך ליצירת קפיטליזם חזירי.
מלאכת הקודש שבמציאת האיזון הראוי מופקדת בידיי מנהיגינו, הדבר לא פשוט ואף בנוי ממערכת שיקולים עצומה, שהכרעותיה עלולות לפגוע באופן מסוים בשכבות שונות. תפקידנו לוודא שפגיעה זו היא חלק מתכנית ארוכת טווח וכי היא מוצדקת, ולנסות למזער את הפגיעה לכדי הכרחית מינימאלית.
יתרה מכך, אל לנו לוותר על הסולידריות החברתית, והתודעה הציבורית לבעלות על נכסים השייכים לכולנו, אך תוך הבנה שללא בעלי ההון כולנו ניפגע בעקיפין ובמישרין, בטווח הארוך ובטווח הקצר..
בדיון בשאלת שני הערכים המתנגשים- צמיחה אל מול סולידריות וצמצום פערים, עלינו להיות בכוננות שמא לא נחרוג מחוקי המשחק בהליכתנו כעיוורים אחרי רעיונות שיצאו מגבולות ההיגיון.
אולם, אם נגזים וננשל מעלינו את בעלי ההון- נפגע בעצמנו וברמת החיים הגבוהה בישראל דרך ירידת התל”ג לנפש, עקב ירידתם מהארץ. אך חשוב מכל, אם נעז לשכוח את החשיבות שבערבות ההדדית כלפיי הפרטים החלשים המרכיבים את עם ישראל, אם לא נדאג גם לאחינו השונים וליצירת חברה ישראלית מלוכדת, חזקה, אשר יודעת ליהנות מיתרונות שיטה כלכלית ייחודית המאפשרת לחיות בכבוד וברווחה כלכלית, לאור העקרונות והערכים החברתיים שירשנו מאבותינו, ערכים של צדק, חסד, מצוות כמו תרומות ומעשרות שכל מהותן דאגה לשכבות שיותר קשה להם להתקיים (לווים, כוהנים, עניים וכו’), אזי אין כל עמוד שידרה יציב שעליו יש לחברה הישראלית משענת לצמוח ולהצליח, אין שום ייחודיות שתמנף את המוח היהודי המצליח להיות כמגדלור מאיר על פני אוקיינוס חשוך לשאר אוכלוסיית העולם, ומאידך, חלילה, עתידה לקרוס.
אסיים בשני פסוקים שמורישים לנו הנביאים מיכה והושע, בהתאמה:

1. “הִגִּיד לְךָ אָדָם, מַה-טּוֹב; וּמָה-יְהוָה דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם-עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד,
וְהַצְנֵעַ לֶכֶת, עִם-אֱלֹהֶיךָ”
2. “כִּי חֶסֶד חָפַצְתִּי, וְלֹא-זָבַח; וְדַעַת אֱלֹהִים, מֵעֹלוֹת”
הפירוש המסקנות והלקח מהפסוקים, נתונים למוחו היהודי של כל אחד מאיתנו. בהצלחה!

מאת: עומרי שבי, B.A בכלכלה ומימון

1000% בארבעה ימים!!! אופציות- מה הן? למה משמשות? מה הסיכון? כאן תקבלו את המדריך השלם לנגזרים, אופציות וחוזים עתידיים.
הרבה משקיעים שעברו את צעדיהם הראשונים בשוק ההון שבדרך כלל בא לידי ביטוי בקנייה של מניות או אג”ח, מתחילים להרגיש שובע ורוצים להכיר אפיקי השקעה בנכסים פיננסיים אחרים. ברוב המקרים הנכס שבו הם מגלים עניין הוא “אופציות”. המילה השנייה שחוברת למילה אופציות היא המילה סיכון, ויש שיניהן קורלציה חיובית גבוהה.
אך מהן אותן אופציות? איזה אופציות קיימות? מדוע נקראו כך ומה ניתן להפיק מהן?
ההשקעה באופציות דורשת ידע פיננסי יותר רחב מאשר השקעה במניות. ועל כן במדריך זה נכיר את המונחים הבסיסיים המשמשים להשקעה באופציות.
רבים נוטים לבלבל בין אופציית מעו”ף לבין כתב אופציה, וזאת משום שההגדרה הקלאסית למילה אופציה מתייחסת בעצם לכתב אופציה (Warrant), כאמור: נייר ערך המקנה למחזיק בו זכות חד צדדית להמירו לנכס בסיס (בעיקר מניות) של החברה מנפיקת כתב האופציה. ההמרה תיעשה בתקופה מוגדרת (להלן: “תקופת המימוש”), לפי יחס המרה מוסכם מראש ותמורת תוספת סכום כלשהו שנקבע אף הוא מראש (להלן: “תוספת מימוש”). כתב אופציה שלא מומש בתקופה שהוגדרה פוקע מבלי להקנות למחזיק בו תמורה כלשהי.
אך מכיוון שלא באופציות אלו נפשנו חפצה לעסוק אלא באופציות המעו”ף, אעשה את ההבחנה להלן, ולמעט זאת לא נזכיר יותר את הביטוי כתב אופציה.
לכן כפי שמשתמע מהדברים לעיל, קיימים שני סוגי אופציות רלוונטיות:
1. כתבי אופציות.
2. אופציות (options), כשנאמר אופציות בשוק ההון, הכוונה תהיה לאופציות הללו.
הקבוצה הראשונה- אם שמעתם פעם את הביטוי: “בנוסף למשכורת הוא מקבל גם אופציות” אלו הן האופציות הללו, כלומר, זוהי שיטת תגמול לעובדים ומנהלים. סוג נוסף של כתבי אופציות אלו אופציות שמשמשות לשם גיוס הון ומצטרפות לרוב כממתקים (Sweaters) בחבילות הנפקה לשם עידוד המשקיעים לרכוש את ניירות הערך.
הקבוצה השנייה- כאמור, אלו הן אופציות כמו המעו”ף המוכרות לנו למסחר. בסוג אופציה זו המדריך הנוכחי יעסוק. אלו הן האופציות אשר מסוגלות להניב מאות ואלפי אחוזים אפילו תוך יום אחד בלבד, אך הן מקפלות בתוכן מגוון רחב של מושגים שצריך להכיר אותם בכדי להבין כיצד התשואה העצומה הזאת יוצאת אל הפועל, ואף אסטרטגיות מתוחכמות ומנגנוני ניתוח וגידור, שתורמים להגדלת התשואה.
ראשית, נבין את ההיגיון הפשוט שלמעשה כל אופציה נכתבת על נכס בסיס כלשהו, מבלי להלאות בחישובים מתמטיים בשלב זה. העיקרון הפשוט הוא לתפוס את הכיוון שאליו יפנה נכס הבסיס, ובהתאם לרכוש/ למכור את האופציה לכיוון הרווחי, לדוגמה: אם נכס הבסיס שלנו הוא מניה מסוימת אז כשארכוש אופציית “long” או אמכור (אכתוב) אופציית “put” על המניה הזו, בעצם אהמר על כך שכיוון המניה הוא עלייה, ולחלופין אם אנתח מניה ואגיע למסקנה שהיא הולכת לכיוון ירידות, אזי, אקנה אופציית “put” או אמכור (אכתוב) אופציית “long”.
*את משמעות המושגים ניתן למצוא במילון שוק ההון, בשלב זה יותר חשוב להבין את הבסיס המכאני ותנאי העבודה עם אופציות.
קצת היסטוריה ונתונים יבשים חשובים:
זירת המסחר האלקטרוני באופציות היא הפעילה ביותר בבורסה. המסחר באופציות מתבצע באופן רציף במערכת המסחר הממוחשבת “רצף-נגזרים”. שוק הנגזרים, שהוקם באוגוסט 1993, זכה בזמנו לכינוי שוק מעו”ף (מכשירים עתידיים ופיננסיים).
מאז מחשוב המסחר באופציות ובחוזים עתידיים באוקטובר 1999 זינקו מחזורי המסחר באופציות על מדד ת”א-25 פי שלושה ויותר. אופציות אלה מקנות לציבור המשקיעים הגנה מפני תנודות במדד ת”א-25.
בבורסה נסחרות גם אופציות על שער הדולר, וגם אופציות על שער האירו המקנות הגנה מפני תנודות בשערי המטבעות. מוצרים פיננסיים נוספים הקיימים בשוק הינם נגזרים על מדד ת”א-בנקים וחוזים עתידיים על שער הריבית ל- 3 חודשים.
ברצף נגזרים מתקיים שלב מסחר אחד בלבד, רציף ודו-צדדי שכן, אין צורך בשלב הפתיחה והנעילה.
לוח זמנים למסחר:
המסחר מתחיל ב-9:30 ומסתיים ב-16:30.
סוגי פקודות:
פקודות “שער” או   Limit /LMT –  פקודת קניה או פקודת מכירה המוגבלת בשער מקסימאלי או מינימאלי (בהתאמה).
פקודת “מייד והכל” או  FOK/ Fill or Kill- פקודת “שער” לביצוע מלא ומיידי. למעשה, פקודה שאינה מתבצעת במלואה מבוטלת באופן מיידי ואינה נרשמת בספר הפקודות.
פקודת “מייד או בטל” או Immediate or Cancel/IOC – פקודת “שער” לביצוע מיידי או חלקי. למעשה, פקודה או חלק ממנה שלא מבוצע מייד – מבוטלת ואינה נרשמת בספר הפקודות.
מאחר שב”רצף נגזרים” מתקיים רק מסחר רציף, פקודות ATO ו-ATC הקיימות ברצף ניירות ערך אינן רלוונטית לרצף נגזרים ולכן אינן נכללות בו. בנוסף, לא קיימת ברצף נגזרים פקודת “שוק” (MKT) וזאת משום שאינה מתאימה לאופי המסחר בנגזרים.
חישוב השער הקובע
א.השער הקובע בנגזר הוא הממוצע המשוקלל של השערים שנקבעו ב-5 העסקות האחרונות של יום המסחר בהן נסחרו 25 נגזרים לפחות.
ב.אם המחזור ב-5 העסקות האחרונות היה נמוך מ-25 נגזרים, השער הקובע הנו הממוצע המשוקלל של השערים בעסקות האחרונות שבוצעו ושהמחזור בהן היה לפחות 25 נגזרים.
ג.אם המחזור היה נמוך מ-25 נגזרים השער הקובע הנו הממוצע המשוקלל של כל העסקאות.

עד לשלב זה, משקיע שמעוניין להכיר את נושא האופציות מכיר כעת מושגים בסיסיים ונתונים חשובים על החלק התיאורטי בנושא אופציות המעו”ף. בהמשך נתחיל להכיר לעומק את אופן המסחר ומדוע מרכיב הסיכון תופס נתח עצום במסחר באופציות.

מאת: עומרי שבי, B.A בכלכלה ומימון

התקופה האחרונה מעלה שוב אתגרים בפני המשקיעים שרוצים מצד אחד להגן על תיק ההשקעות שלהם, ומצד שני לא רוצים ל”צאת מהשוק” כמו שאומרים, שכן כמו שכולנו יודעים, יציאה מהשוק עלולה למנוע מאיתנו ליהנות מהעליות שיבואו, ולחזור לשוק המניות שזה כבר יהיה במחירים גבוהים מידי.
על פני תקופה ארוכה לרוב יניב תיק מניות של משקיע תשואה חיובית (נא להתעלם מיפן של שני העשורים האחרונים..), אך לצערנו קיימות גם תקופות של אי ודאות שבהן סטיית התקן של שוק המניות עולה באופן משמעותי והציבור מתקפל ובורח לנכסים הבטוחים. מצב זה עלול לחול על פני תקופת זמן ממושכת עד ששוק המניות יראה שוב כיוון חיובי.
תקופת הירידות או הדשדוש היא זמן המבחן לסבלנותו ומקצועיותו של המשקיע, שכן הרצון לחתוך הפסדים ולמכור את תיק הנכסים באחד מגלי הירידה עלול לעלות למשקיע בהפסדים ניכרים, ומיותר לציין שהוא גם כנראה לא ייהנה מגל העליות שיבוא לאחר מכן.
אז בואו ניגש ישר לעניין וננסה להציע כיצד ניתן להגן על תיק ההשקעות מבלי למכור את כל התיק.
לפני שנתחיל, יש לציין שההגנה מתייחסת לתיק השקעות מנייתי או לרכיב המנייתי בתיק ההשקעות.
ישנן בשוק ההון הישראלי מספר אפשרויות לגידור ושמירה על ערך התיק מפני ירידות בשערי המניות מבלי למכור את כולן:

אופציות
השיטה הראשונה היא גידור באמצאות אופציות. בשיטה זאת לרוב נשתמש באופציית פוט (put). היתרון של שיטה זו היא פשטות הביצוע והמחיר הזול והאטרקטיבי יחסית, שכן בעזרת מאות שקלים ניתן להגן על תיק של עשרות אלפי שקלים. החיסרון בשיטה זו היא שכיום בשוק ההון הישראלי ניתן לבצע אותה רק על מדד המעו”ף, מכיוון שקיימות אופציות רק על מדד ת”א 25 ועל מדד הבנקים, ובאופציות על מדד הבנקים אין מספיק סחירות והן לא נוחות לפעולה. משקיע שמחזיק במדד ת”א 100 יכול גם כן להשתמש באופציות על ת”א 25 מכיוון שמדד זה מהווה כיום כ- 80% ממדד ת”א 100, ולכן ההגנה תהיה לא רעה בכלל.
קניית אופציית put אחת סביב הכסף תגן על תיק בגודל של מדד המעו”ף בנקודות כפול מאה. כלומר, במידה ומדד המעו”ף יעמוד על 1150, האופציה תגן על 115,000, אך בגלל מאפייני האופציה יחס זה עשוי להשתנות וצריך להיות מנוהל ברמה היומית. במידה ונרצה להגן על תיק המניות רק עד הפקיעה של האופציה נוכל לרכוש אופציית פוט 1150 שתגן עלינו מפני ירידה של המדד מתחת לרמה זו, מבלי שנצטרך לעשות תיאומים או שינויים נוספים. כמובן, שמחיר ההגנה עולה כסף (בדומה לביטוח).

תעודות סל
שיטה נוספת היא באמצעות תעודת סל בחסר- או כמו שהיא מוכרת יותר בציבור, תעודת סל בשורט. חשוב לדעת שיש שני סוגים של תעודות סל בשורט- תעודת סל שורט בנקודות ותעודת סל שורט באחוזים.
אסביר בקצרה שתעודות סל שורט בנקודות הן תעודות הסל הפחות מוכרות למשקיע הפרטי וניתן לזהות אותן בעזרת הקבוע המופיע בסוף השם של תעודת הסל בסוגריים (זאת בהתאם להנחיות). את המינוף (כוח הקנייה) בתעודות אלה ניתן לחשב בצורה פשוטה ביותר: חלוקת נכס הבסיס במחיר התעודה. המינוף בתעודה מסוג זה אינו קבוע והוא משתנה בהתאם למסחר בנכס הבסיס, אך ברגע שהמשקיע קונה תעודה כזו הוא למעשה נכנס לתעודה במינוף מסוים, שעבורו מינוף זה יישאר קבוע.
הזן השני של תעודות הסל נקרא תעודת סל שורט באחוזים. לרוב, תעודות אלה יהיו במינוף של פי 2 או פי 3 יומי ב- %, וכשמה כן היא- מספקת את שינוי המדד ב-% בכיוון ההפוך כפול המינוף. לדוגמא, ביום בו נכס הבסיס ירד ב- 1% תעודת הסל שורט באחוזים פי 3 תעלה 3%. תעודה מסוג שורט באחוזים מתאימה יותר להגנה בטווח הקצר מכיוון שהשינוי באחוזים לאורך זמן עשוי לפגוע במשקיע, זאת גם במידה והימר נכון על הכיוון. הסיבה נעוצה בעובדה שאם נכס הבסיס עומד כעת על 100 והוא התחזק היום ב- 10% וביום למחרת נחלש ב- 10%, נכס הבסיס כעת יהיה 99 ולא 100.

אפשרויות נוספות אך קצת שונות
אפשרות נוספת אחת היא באמצעות מכירה בחסר של מניות באופן ישיר. אסטרטגיה זו לא תגן על משקיע שמפזר את השקעתו במניות רבות או במדדים וגם פה כמו במדד הבנקים הסחירות עדיין נמוכה בבורסה המקומית והפעילות לא נוחה, אך יהיו משקיעים שימצאו אפשרות זו מתאימה.
אפשרות נוספת שנייה, קשורה יותר לרמת האסטרטגיה של פיזור נכון ויעיל, ושילוב נכסים עם קורלציה נמוכה או שלילית לרוב הנכסים הפיננסים. אני כמובן מתכוון לשוק המתכות היקרות ולזהב בפרט (וגם קצת לכסף-סילבר). לאורך השנים הזהב התגלה כבעל מתאם שלילי עם מרבית הנכסים הפיננסים, כולל אג”ח ומניות, ולכן שילוב של הסחורה הזהובה במידה מאוזנת בתיק ההשקעות עשוי להגן עליו בפני תקופות של ירידות מחירים ואינפלציה גבוהה.

אנו מפרסמים סקירות מט”ח ע”ב שבועי, כל פעם שבוע קדימה כדי לתת לכם את הכלים להצליח במסחר במט”ח.

נשמח לענות על שאלות כלליות וספציפיות לגבי צמדים מסויימים, בהצלחה.

EUR-USD

ניתן לראות  בגרף השבועי שהצמד מתכנס בתעלה מצטמצמת יורדת,הנגיעה החמישית אמורה להיות בשפתה העליונה.פריצת רמת ה-1.35 אמורה להביא את המחיר לרמת ה-1.41,כמו כן המחיר תיקן שני שליש ממהלך העליות שהחל ברמת ה-1.1877.

גרף שבועי:

Read More

EUR-USD

מאז תחילת חודש דצמבר הצמד לא קבע שפל חדש’,במבט על השבועות האחרונים נראה כי הצמד בונה מגמת עליה.

שימו לב כי יש שפל בתחילת דצמבר ולאחריו יש שפל גבוה יותר שנקבע לפי כשבוע. זהו סימן לתחילת התהוותו של מבנה מחירים עולה.

כאשר הצמד יפרוץ את רמת ההתנגדות 1.3425 , יוצר בגרף מבנה מחירים עולה והצמד יהיה הלכה למעשה במגמת עליה, לאחר הפריצה נוכל להמתין לתיקון ואז לחפש עסקת לונג.

וול-סטריט: תחזית מזג-האוויר המדויקת ביותר שכסף יכול לקנות

רוצים לקבל את תחזית מזג האוויר הכי מדויק שכסף יכול לקנות? סימן שאתם צריכים להכיר את אחד החזאים המועסקים על ידי הבנקים הגדולים הפועלים בשוק ההון האמריקאי. את החזאים הללו לא תראו מגישים את תחזית מזג-האוויר בטלוויזיה וגם לא תשמעו אותם עונים מהצד השני של השפופרת כאשר תתקשרו לשירות המטאורולוגי. החזאים הללו מתעסקים עם סוג קהל אחר לגמרי, סוג קהל שעלול להרוויח או להפסיד הרבה מאוד כסף מהתחזיות שהם עושים בכל יום.     
החזאים של וול-סטריט מועסקים על ידי בנקי השקעות גדולים כמו דויטשה בנק, ג’י.פי.מורגן, גולדמן זאקס, ברקלי’ס וקרנות גידור גדולות

Read More

מכפיל הון

בהמשך לכתבתנו על מכפיל הרווח, במאמר זה נסקור את מכפיל ההון, נסביר מהו, מהי חשיבותו, אופן השימוש במכפיל ההון, יתרונותיו וחסרונותיו ונצרף דוגמאות משוק ההון של ימינו. בקיצור…הכל על מכפיל ההון במאמר אחד.

מהו מכפיל הון
מכפיל ההון (Price to Book Ratio) הוא היחס בין שווי השוק של החברה לבין ההון עצמי שלה מתוך המאזן. ניתן גם למצוא את מכפיל ההון דרך היחס שבין מחיר המניה להון העצמי למניה (Book Value per Share). המכפיל מאפשר לנו כמשקיעים לבדוק בכמה נסחרת המניה בבורסה ביחס לשווייה האמיתי לפי דוחותיה הכספיים ולהתחיל לקבל

Read More

המדריך לחינוך פיננסי (2)

חינוך פיננסי אינו רק עבור משקיעים, סטודנטים לכלכלה או בעלי תואר שני במנהל עסקים. החינוך הפיננסי נהיה הכרחי יותר ויותר עבור המשפחה הממוצעת שמנסה להחליט איך לחלק את משאביה ולממן את הוצאותיה הצפויות, איך להתחתן, לגדל ילדים ולממן רכב או דירה.

החינוך הפיננסי עוסק בהעברת מודעות למושגים הפשוטים בתחום הפיננסים לילדים ולנוער בשלב לפני שהם הופכים לבוגרים בעלי עצמאות, לפני שנהיה מאוחר מידי להיפגש עם מושגים בסיסיים כמו חשבון בנק, משכורת, חיסכון ועוד.

Read More

אנשים והשקעות- ג'ורג' סורוס

בהקדמה לספרו של סורוס- “האלכימיה של הפיננסים: עיון בשכל של השוק” נכתב על ג’ורג’ סורוס:
“ג’ורג סורוס השאיר את חותמו כספקולנט מרהיב.”
בסקירה זו נבדוק כיצד ג’ורג סורוס עשה את הונו וקנה לו שם בעולם ההשקעות.

בשנת 1973 הקים ג’ורג’ סורוס את אחת מקרנות הגידור הראשונות בוול סטריט שלימים תקרא  “קוואנטום”. תיק ההשקעות של הקרן שנוהלה בידי ג’ורג’ סורוס וג’ים רוג’רס השיג תשואה של 4200% במהלך 10 שנים ואילו מדד ה- S&P השיג תשואה של 47% בלבד. חשוב להזכיר כי

Read More

מדד אלטמן- יכולת גבוהה לחיזוי פשיטות רגל

אחד המודלים המפורסמים ביותר לחיזוי פשיטות רגל הוא מדד אלטמן או מדד ההישרדות (Z-Score) העוסק בחיזוי של פשיטות רגל בחברות על פי היחסים הפיננסים שלהן ונחשב למדד הטוב והמדויק ביותר הקיים היום בנושא זה. באמצעות המדד, שהומצא ונבחן בשנת 1968 על ידי פרופ’ לכלכלה אדוארד איי אלטמן (Edward I. Altman), ניתן לנבא חברות הנמצאות בקשיים ועלולות להכריז על פשיטת רגל וזאת בהסתברות גבוהה במיוחד- מעל 70% הצלחה בניבוי שנתיים לפני פשיטת הרגל ומעל 90% הצלחה כשנה לפני פשיטת הרגל.

איך עובד מדד אלטמן?
אחד מיתרונותיו של המדד הוא פשטותו. המדד בוחן

Read More