Archives 2023

הכנסות מול הוצאות הסטארטאפ

התפעול השוטף של כל סטארטאפ כולל תשומת לב לאינספור סוגיות וקבלת החלטות רבות, מאוד. הנושאים שנכללים בתחום הפעילות של החברה מן הסתם זוכים למענה מקצועי איכותי, אבל עד כמה מדויקת ההתייחסות להכנסות ולהוצאות?

זוהי אחת מנקודות התורפה של סטארטאפים רבים שעדיין לא מעסיקים מנהל כספים או CFO, בין אם במשרה מלאה ובין אם במתכונת של מיקור חוץ. ללא תקציב מפורט, מעודכן ובעיקר מדויק, כזה שבוחן בקפידה גם את כל ההכנסות וגם את כל ההוצאות, גם סטארטאפים עם פוטנציאל עצום עלולים לגלות שהקופה ריקה ולחוות טלטלה עזה.

מה חשוב לבחון לגבי הוצאות הסטארטאפ?

באופן טבעי את הוצאות הסטארטאפ כדאי לצמצם – אבל חשוב מאוד לעשות זאת בזהירות.

כך למשל אחד הסעיפים המרכזיים בהוצאות של כל הסטארטאפים, או לפחות ברובם המכריע, הוא השכר. מצד שני, ההון האנושי הוא משאב קריטי לחברות בתחילת דרכן. ניסיון למצוא עובדים שיסתפקו במשכורת נמוכה יחסית למקובל בענף עלול להוביל לטעויות בפיתוח המוצרים השונים – טעויות שיעלו ביוקר לסטארטאפ, כשהנזק עקב עיכוב כזה או אחר יהיה גבוה בהרבה מהחיסכון בשכר.

סעיף אחר שמתבלט לעין במקרים רבים הוא עלות שכירת המשרדים. בהקשר זה כדאי לדעת שבדרך כלל סעיף זה מהווה כ-5% מהתקציב, כך שמעבר למשרדים זולים יותר במיקום פחות מבוקש לא בהכרח יבטיח חיסכון משמעותי. בנוסף, לוקיישן בעייתי עלול להקשות על גיוס כוח אדם מיומן כך שהסטארטאפ יידרש להציע משכורות גבוהות יותר.

בחלק מהמקרים דווקא ההוצאות שנחשבות לקטנות יחסית מצטברות לסכום גדול. כשמנהלי החברה מקבלים תמונת מצב מלאה ומפורטת, ניתן לראות בדיוק איפה אפשר לצמצם את ההוצאות בלי לפגוע בהתנהלות הסטארטאפ ובסיכוייו להבשיל.

מהם הדגשים העיקריים לגבי הכנסות הסטארטאפ?

את הכנסות הסטארטאפ חשוב לפלח בהתאם למקורות השונים, כך שמנהלי החברה יוכלו להחליט על בסיס מידע רלוונטי באילו אפיקים למקד את הפעילות. חישוב של העלות המדויקת של כל מוצר, על בסיס פילוח כל מרכיבי ההוצאות לפי קטגוריות ותחומי פעילות בחברה, מאפשר לקבוע תמחור אופטימלי – ועוד קודם לכן לדעת מהם המוצרים שמניבים באמת רווח.

עבור סטארטאפים שמקורות ההכנסה שלהם בחו”ל, בניית תקציב כוללת עוד אתגר: תחזית מדויקת ככל האפשר של שער הדולר (או שערי מט”ח אחרים) במשך השנה הקרובה משום שההכנסות מושפעות מן הסתם מהתנודות בשערי המטבעות. זוהי סיבה טובה נוספת לכך שרצוי להעסיק איש מקצוע מנוסה כמנהל כספים.

איך להבטיח תקציב מאוזן ופעילות שוטפת מיטבית?

בניית תקציב מאוזן מחייבת התייחסות לכלל ההוצאות, כולל אלה הקטנות לכאורה. בנוסף חשוב לוודא שנכללים בתקציב כל המרכיבים של כל הוצאה – למשל, לא רק השכר ברוטו אלא גם הזכויות הסוציאליות של כל עובד ועובדת. המלצה נוספת היא להקצות 5% מהתקציב עבור הוצאות לא צפויות – כך שגם אם תהיינה התרחשויות שלא ניתן היה לחזות מראש, לסטארטאפ יהיו את המשאבים הדרושים להתמודד איתן.

גם לאחר בניית התקציב יש למנהל כספים – שמועסק בחברה ישירות או איש מקצוע חיצוני – תפקיד מרכזי והוא בקרה תקציבית הדוקה. רק פיקוח צמוד על מימוש התקציב מבטיח שההוצאות לא יחרגו מהמתוכנן ושקצב שריפת המזומנים מאפשר הגעה לגיוס ההון הבא.

למידע נוסף על ניהול כספים לסטארטאפים בקרו באתר דה פאונדרס.

תקנות רישום קבלנים – כל מה שאתם צריכים לדעת

קבלן בנייה

תחום הקבלנות בישראל רחב ומכיל היצע אדיר של בעלי מקצוע. ישנה חשיבות עליונה לכך שעבודות בנייה מורכבות ורחבות היקף יבוצעו על ידי קבלנים מקצועיים ומוסמכים. המטרה של תקנות רישום קבלנים היא להסדיר את העבודות הקבלניות השונות ולקבוע אמות מידה לבעלי מקצוע על ידי רישום קבלנים בפנקס מתכלל אשר מנוהל ע”י משרד השיכון. בשנת 1969 חוקק החוק שנועד להסדיר את עבודתם של הקבלנים בתחומים השונים. שני עשורים מאוחר יותר נקבעו תקנות שמשלימות את החוק ולפיהן מתנהל כיום הרישום בפנקס הקבלנים. קבלן רשום נהנה מיתרונות משמעותיים על פני המתחרים, ולכן כדאי להכיר את כל התקנות הרלוונטיות.

מה קובעות תקנות רישום קבלנים?

אחד העקרונות המרכזיים לפי תקנות רישום קבלנים הוא הסיווג של כל הקבלנים הרשומים בפנקס של משרד השיכון לפי ענפים ראשיים וענפי משנה. כל זאת על מנת להגדיר את האופן שבו ייבחן כל קבלן ותיבדק כשירותו לביצוע העבודה. 

בתקנות מוגדרים 4 ענפים ראשיים:

  • בנייה (ענף 100)
  • כבישים תשתיות ופיתוח (ענף 200)
  • גשרים (ענף 300)
  • נמלים ועבודות ימיות (ענף 400) 

כמו כן מוגדרים ענפי משנה רבים ובהם: פיתוח חצרות (111), שיפוצים (131), איטום מבנים (134), מתקני מיזוג אוויר וקירור (170), מתקני תברואה (אינסטלציה וכיבוי אש) (190), עבודות עפר וחציבה (210), ועוד.

חשוב להדגיש שקבלן אשר רשום בענף מסוים לא יכול לבצע פרויקטים בענף אחר (אלא אם כן הוא רשום גם בו, כמובן).

איך משפיעות התקנות על עבודת קבלנים בענפים השונים?

לפי התקנות ישנם 5 סיווגים לקבלנים, כשסיווג 1 הוא הנמוך ביותר וסיווג 5 הוא הגבוה ביותר. בהתאם, ככל שרמת הסיווג של קבלן גבוהה יותר הוא יכול לבצע פרויקטים בהיקף גדול יותר. המגבלה היא בהתאם לשטח הבנוי או להיקף הכספי של הפרויקט, ומשתנה בכל ענף פעילות. לדוגמא, בענף הבנייה למגורים קובעות התקנות שקבלנים עם סיווג 1 יוכלו להוציא לפועל פרויקטים בהיקף של עד 2,000 מ”ר, קבלנים עם סיווג 2 – היקף של עד 3,000 מ”ר, סיווג 3 מקנה את האפשרות לבצע פרויקטים של עד 5,000 מ”ר, בסיווג 4 הרף העליון הוא 10,000 מ”ר ולקבלנים בסיווג 5 אין מגבלה.

החלוקה לסיווגים, שלא התקיימה בחקיקה הראשונית, מאפשרת התקדמות הגיונית ומסודרת בין סדרי גודל של פרויקטים. התועלת של ההדרגתיות באה לידי ביטוי הן עבור בעלי המקצוע והן עבור לקוחותיהם.  

איך קבלנים יכולים להירשם בפנקס?

רישום בפנקס הקבלנים מחייב הכשרה ספציפית וניסיון. הכללים משתנים בהתאם לענף הפעילות. בתחום השיפוצים למשל נדרשים הקבלנים לעבור מבחן בקיאות שכולל שאלות רבות בנושאי גהות ובטיחות ובכל הנושאים המקצועיים הרלוונטיים לשיפוצים מסוגים שונים. מומלץ לעבור קורס הכנה אשר יכין אתכם הקבלנים לעבור את מבחני רשם הקבלנים. הקורס המקוון המוביל בארץ הוא קורס קבלן רשום של “מכלל“. קורס זה יספק לכם הכשרה מדויקת וייחודית שתועבר על ידי מיטב המרצים אשר מוכרים ומאושרים על ידי רשם הקבלנים.

חשוב להדגיש כי התעוררות המודעות אצל הלקוחות הפוטנציאליים מביאה ליותר ויותר מקרים בהם קבלן נדרש להציג את רישומו בפנקס הקבלנים, וסיווג מתאים, ע”מ לקבל פרויקט כזה או אחר. לכן קבלנים רבים המוכרים כקבלן רשום כבר נהנים מיתרון מובהק על מתחריהם, הזדמנויות רבות ופרויקטים רחבי היקף.